מאחורי חוק יסוד לימוד תורה - מסתתרות שאלות שדורשות תשובות

מחר (רביעי) יעלה על סדר היום חוק יסוד לימוד תורה.לשון הצעת החוק:

"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו כמי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי".

ראשית אומר שאני רואה בלימוד התורה ערך, ובהחלט חושבת שמי שמקדיש את חייו ללימוד תורה אמיתי ראוי להכרה גדולה.

אבל יש לי שאלה:האם זה אומר שמי שלא יכול להקדיש את חייו ללימוד תורה יוכל לבחור להתגייס?הרי גם לו מגיע להיחשב כמי שתרם שירות משמעותי.

האם מי שבחר להתגייס, כי לא כל אחד יכול לעמוד בעומס של לימוד והתמסרות לתקופה ארוכה, יקבל הכרה וכבוד מהמגזר שבו הוא חי? אם אכן מדובר בשירות משמעותי, זו שאלה מתבקשת.

האם מי שמוסר את עצמו ללימוד תורה לתקופה ארוכה, וכאשר מגיע זמן "בין הזמנים" וישראל נמצאת במלחמה, ימשיך ללמוד תורה? הרי לפי הטענה, תורתו מגינה על חיילינו ועל אזרחינו - ובוודאי בשעת צרה.

האם הבקשה להכיר בלומדי התורה האמיתיים, אלו שבאמת מקדישים את חייהם לערך הגבוה הזה, תוביל גם לבירור מי לומד ומי לא? ומה יידרש ממי שאינו לומד? אם על כל השאלות הללו יענו לי יוזמי החוק שאני מתריסה או מאתגרת - מבחינתי לקחו את הערך המקודש של לימוד התורה והפכו אותו לקרדום לחפור בו.

התורה כולה חיבור. התורה דורשת מאיתנו ללמוד, להעמיק ואז לפעול בעולם המעשה. הדיון בתורה על "שור שונאך" אינו דיון תיאורטי; הוא דרישה נוקבת מכל אחת ואחד מאיתנו לשים לב שמחלוקות ואי-הסכמות לא יובילו לחוסר מוסריות ולהסתאבות הלב.

כבר אמרתי זאת בעבר ואחזור ואומר: אני בעד הקמת "סיירת מובחרת" ללומדי תורה. כזו שכדי להתקבל אליה צריך באמת להיות מאותם יחידי סגולה שמוסרים את נפשם על הלימוד. אותם הייתי רוצה לשים על נס, להעריך, להוקיר ולכבד. תנאי הקבלה לסיירת המובחרת הזו צריכים להיות קשים - כראוי לערך הלימוד.

אבל זהו כנראה חלום שעוד לא יכול להתממש, לצערי. לכן בואו נחזור לפרקטיקה של החוק.

אם אתם רוצים להודיע לאזרחי ישראל שהתורה היא ערך יסוד - נהגו בהתאם. ערך יסוד הוא ערך שמוביל אותנו לחיים מתוקנים יותר, ולא אמור להרבות מחלוקות. וכשמדברים על השוואת תנאים בין מי שלומד במסירות למי שמשרת במסירות, צריך לדייק גם את החובות ולא רק את הזכויות. ומעניין אותי לדעת: מה החובות בחוק הזה?

מי שרוצה לחוקק חוק יסוד ללימוד תורה מתוך טענה לאהבת התורה הגדולה שלו ולחובתו לקיומה, לא יכול לעמוד מנגד כאשר התורה מצווה עליו להצטרף למאמץ העם במלחמת מצווה – ואנחנו נמצאים בתוך אחת כזו כבר זמן רב.

מי שטוען שהתורה היא הערך העליון, לא יכול להתכחש לקריאה שלה:"האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?".