"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ניסיון לסכל את עסקת רשת 13 ערב בחירות": דרישה לחקור את השר קרעי

ח"כ שלי טל מירון דורשת מהמשנה ליועמ"ש לפתוח בבדיקה דחופה נגד שלמה קרעי וסביבתו • לטענתה, חברי מועצת הרשות השנייה אולצו להתפטר במסע לחצים ואיומים כדי לייצר שיתוק מכוון ולבלום את העברת הבעלות על הערוץ לאיש העסקים אסף רפפורט • מנגד, בקואליציה מטילים את האחריות על מערכת המשפט: "צו הביניים של בג"ץ הוא שגרם למשבר" • המשמעות: הרגולטור משותק, והעסקה תקועה באוויר

,עודכן
0השמעה
רשת 13. צילום: אורן בן חקון

הקרב על עתיד שוק התקשורת והרגולציה עולה שלב: חברת ועדת הכלכלה, ח״כ שלי טל מירון (יש עתיד), העבירה היום (חמישי) פנייה דחופה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, שבה היא דורשת לפתוח בבדיקה דחופה נגד שר התקשורת שלמה קרעי וסביבתו בחשד לניהול מסע לחצים בלתי חוקי על חברי מועצת הרשות השנייה.

שר התקשורת שלמה קרעי מצביע למבקר המדינה // ללא קרדיט

המכתב מגיע בעקבותהודעתו של השר קרעיעל שיתוקה של מועצת הרשות השנייה. השיתוק נגרם לאחר ששישה מחברי המועצה - ד"ר מרלין וניג, אמיר עאסי, ד"ר דנה רביב, פרופ' משה כספי, חן קדם וד"ר אודליה מינס - הודיעו על התפטרותם. בעקבות גל ההתפטרויות, פחת מספר החברים המכהנים מהמניין החוקי המזערי, והגוף המפקח מנוע מלקבל החלטות.

במכתבה מעלה ח"כ טל מירון חשדות חמורים לפעילות פסולה מצד השר: ״מפרסומים עדכניים עולה תמונה מבהילה, לפיה ההתפטרויות הללו לא נבעו מרצון חופשי אלא הושגו באמצעות מסע לחצים כבד ואיומים של ממש שהפעילו סביבתו של השר על חברי המועצה", האשימה, והוסיפה כי השר אף סירב לאפשר לחברת המועצה, ד"ר מרלין וניג, לחזור בה מהתפטרותה. לדבריה, היעד של המהלך הוא שיתוק מכוון של הרגולטור כדי לסכל את אישור עסקתהעברת הבעלות על ערוץ "רשת 13"לידי קבוצת המשקיעים בראשות אסף רפפורט, דווקא ערב הבחירות.

"ניסיון לסכל את העסקה - דווקא ערב בחירות". אסף רפפורט,צילום: גדעון מרקוביץ

מנגד, בקואליציה דוחים את ההאשמות ומטילים את האחריות לקיפאון על מערכת המשפט. גל ההתפטרויות הגיע במחאה על החלטת בג"ץ - בעקבות עתירת ארגון העיתונאים וטענת היועמ"שית - להקפיא את הרכב המועצה החדשה שמינה השר קרעי ולהחזיר את המועצה הקודמת. בקואליציה תקפו את צו הביניים וטענו כי ההתערבות המשפטית היא שמשתקת את שוק התקשורת.

נוכח המשבר, ח"כ טל מירון דורשת מהמשנה ליועמ"ש לפתוח בבדיקה מיידית של נסיבות ההתפטרויות, לעדכן את שופטי בג"ץ ולהקפיא את המצב. "שלמה קרעי חצה את כל הקווים האדומים, מדובר בשחיתות שלטונית", מסרה. בפועל, המשמעות היא שיתוק מוחלט ברשות השנייה: ללא המניין החוקי המזערי לא ניתן לקבל הכרעות, ועסקת המכירה של רשת 13 לאיש העסקים אסף רפפורט נותרת תקועה באוויר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר