משבר חריף ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: הגוף האחראי על הפיקוח והרגולציה של ערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל נותר ללא יכולת תפקוד, לאחר ששישה מחברי מועצת הרשות הודיעו על התפטרותם.
המתפטרים הם ד"ר מרלין וניג, אמיר עאסי, ד"ר דנה רביב, פרופ' משה כספי, חן קדם וד"ר אודליה מינס. ההתפטרויות הגיעו בעקבות החלטת בג"ץ לבטל את מינויה של מועצת הרשות החדשה, שמונתה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי בהתאם לחוק. ההחלטה התקבלה לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, טענה כי המועצה החדשה עלולה לגרום ל"נזקים חמורים".
בפסק הדין קבע בג"ץ כי עד להכרעה סופית בנושא תשוב המועצה הקודמת לתפקד כמועצה המכהנת. אלא שבפועל, ששת חברי המועצה שהתפטרו הותירו אותה ללא מספר החברים המינימלי הנדרש לצורך קבלת החלטות, וכך נוצר מצב שבו הרשות השנייה אינה מסוגלת לבצע חלק ניכר מתפקידיה.
בקואליציה תקפו בחריפות את החלטת בית המשפט וטענו כי מדובר בהתערבות חריגה שפוגעת ביכולת הרגולטור למלא את תפקידו. לטענתם, הסוגיה אינה מנותקת מהמאבק הרחב על השליטה בשוק התקשורת, ובפרט סביב עסקת רכישת רשת 13 בידי איש העסקים אסף רפפורט.
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>>מונדיאל 2026: לוח משחקים, תקצירים, שידורים וטבלאות<<
המשמעות המעשית של המצב שנוצר היא שיתוק של מנגנון קבלת ההחלטות ברשות השנייה. כל עוד אין מניין חוקי במועצה, לא ניתן לקבל הכרעות רגולטוריות מהותיות, ובהן גם ההחלטה האם לאשר או לדחות את עסקת רשת 13. כך נוצר מצב שבו העסקה אינה מתקדמת, אך גם אינה נבלמת באופן רשמי.
בארגון העיתונאים, שהיה בין העותרים לבג"ץ, טענו כי מינוי חברי המועצה החדשה עורר חשש לפוליטיזציה של הגוף המפקח. בארגון אף טענו כי אחד המניעים למהלך היה השפעה על סוגיית רשת 13. מנגד, בקואליציה טוענים כי דווקא ההתערבות המשפטית היא שהובילה לקיפאון הנוכחי.
בפועל, עד למציאת פתרון שיאפשר את חידוש פעילות המועצה, נותרת ישראל ללא רגולטור מתפקד בשוק הטלוויזיה והרדיו, וללא יכולת לקבל החלטות בסוגיות מרכזיות המשפיעות על ענף התקשורת כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
