פנייה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית: "לא ייתכן שמשתמטים יקבלו שכר ביום הבחירות"

לאחר חשיפת ״היום״ לפיה בוועדת הבחירות המרכזית יאפשרו לחרדים שהוגדרו עריקים ומשתמטים להשתלב בתפקידים רשמיים ביום הבחירות לכנסת ה־26, פנתה תנועת ״ישראל חופשית״ ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, וליועצת המשפטית של הוועדה, עו״ד יפעת סימינובסקי, בדרישה לגבש מנגנון שימנע את העסקתם של מי שלא מילאו את חובותיהם לפי חוק שירות ביטחון.

בפנייה נטען כי לקראת הבחירות הצפויות באוקטובר 2026 כבר החלו להתפרסם מכרזים לאיוש משרות במטה ועדת הבחירות, וכי בהמשך צפויים להתפרסם גם מכרזים באמצעות חברות כוח אדם עבור תפקידים כמו מזכירי ועדות קלפי, סופרי קולות, קלדנים ועובדי תפעול נוספים.

התנועה טוענת כי מאחר שעל פי חוק עובדי ועדת הבחירות נחשבים לעובדי מדינה, חלים עליהם גם כללי התקשי״ר האוסרים קבלת מועמד לשירות המדינה אם הוא ״יוצא צבא״ שלא מילא את חובתו לפי חוק שירות ביטחון. במכתב מצוטט סעיף התקשי״ר הקובע כי: ״לא יתקבל לשירות מועמד למינוי אם הוא יוצא צבא החייב להתייצב לשירות ביטחון, אלא אם הוכיח כי מילא את חובתו לפי אותו חוק״.

עוד נטען כי הוועדה נדרשת לסטנדרט מחמיר במיוחד של בדיקות רקע לעובדיה ולנותני השירותים שלה, בין היתר בשל רגישות התפקידים והצורך לשמור על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי. התנועה מדגישה כי כיום אין מנגנון המחייב מועמדים להצהיר על מעמדם הצבאי או להציג אישורים המעידים כי השלימו את שירותם או הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא.

לטענת התנועה, דווקא נוכח מדיניות האכיפה החדשה כלפי משתמטים והחלטת בג״ץ שחייבה את המדינה לנקוט ״צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים״ נגד מי שלא התייצבו לשירות, אין מקום לאפשר לאותם אנשים להשתלב במערכת הבחירות ואף לקבל שכר מכספי ציבור.

אחת הטענות החריפות במכתב נוגעת להשוואה בין חיילים בשירות סדיר לבין משתמטים. התנועה מציינת כי חיילים בשירות חובה אינם רשאים לעבוד בתשלום עבור ועדת הבחירות, ולכן לדבריהם ״אין זה ראוי והולם להעניק למשתמטים ועריקים המתחמקים מהתייצבות לביצוע שירות חובה העדפה ויתרון נוסף בדמות זכאות להתמנות לתפקיד ולהנות מהכנסה נוספת ביום הבחירות״.

בסיום דורשת התנועה לקבוע נוהל מחייב שלפיו כל מועמד לעבודה במערכת הבחירות - בין אם בהעסקה ישירה, באמצעות חברת כוח אדם או כנותן שירות - יחויב להצהיר על מעמדו הצבאי ולהציג אסמכתאות מתאימות כתנאי להגשת מועמדות. ״תנאי סף לעבודה במערכת הבחירות הוא עמידה בחובות האזרחיות המוטלות על כל אזרח או תושב ישראל, לרבות חובת הגיוס״, נכתב.

התנועה העניקה לוועדת הבחירות 14 ימים להשיב לפנייה, והבהירה כי ככל שהנושא לא יוסדר ״באופן מניח את הדעת״, היא רואה במכתב מיצוי הליכים ושומרת לעצמה את הזכות לפנות לערכאות, כלומר לעתור לבג״ץ.