"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
רשימת ה"פסולים"

כך מנסה הממשלה למנוע מינוי שופטים לוועדת החקירה הלאומית

הצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאומית עולה שלב עם נוסח חדש שחוסם מראש את מעורבות מערכת המשפט והביטחון • הרשימה השחורה של ח"כ קלנר קובעת: שופטי עליון, אלופים וראשי שב"כ לא יוכלו לכהן בוועדה - גם כנציגים מטעם האופוזיציה • המטרה: לנטרל את השפעת בג"ץ על הרכב הוועדה ולהבטיח שהשליטה בזהות החוקרים תישאר בידי הדרג הפוליטי

,עודכן
0השמעה
חברי האופוזיציה קורעים את הצעת החוק לועדת חקירה לאומית (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

המאבק על אופייה של ועדת החקירה לטבח 7 באוקטובר מקבל תפנית. נוסח מעודכן של הצעת החוק מטעם ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) הופץ היום (שלישי) לחברי ועדת החוקה, ובו מנגנון שנועד "לסנדל" את יכולת ההשפעה של האופוזיציה על הרכב הוועדה. השינוי המרכזי קובע רשימה סגורה של תפקידים שנפסלים מראש לכהונה, ובכך מונע מהאופוזיציה להשתמש בנציגות השוויונית שלה כדי למנות שופטים או בכירים לשעבר במערכת הביטחון.

השר אלקין אומר למשפחות מועצת אוקטובר שהוא תומך בוועדת חקירה ממלכתית (ארכיון) // יוני ריקנר

רשימת ה"פסולים"

השינוי המשמעותי ביותר בנוסח החדש הוא הגדרה מפורשת של מי לא יכול להיות חבר בוועדה. המהלך נועד להבטיח כי גם אם האופוזיציה תמנה נציגים מטעמה, הם לא יוכלו להגיע מליבת הממסד המשפטי והביטחוני שאותו מבקשת הקואליציה לחקור.

לפי הנוסח המעודכן, לא ימונה אדם לחבר הוועדה אם הוא כיהן או מכהן באחד מהתפקידים הבאים:

  1. שופט של בית המשפט העליון.

  2. קצין בדרגת אלוף ומעלה בצה"ל.

  3. ראש שירות הביטחון הכללי וסגניו.

  4. היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר).

  5. חבר בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט).

קרב על הגוף הממנה

בנוסף, סעיף המטרה של החוק עבר שינוי מהותי. במקום "חקירה בלתי תלויה", המטרה כעת היא להבטיח אמון ציבורי דרך "מענה מיטבי למחלוקת הציבורית הקשה סביב זהות הגוף הממנה את חברי הוועדה".

סעיף המטרה של החוק עבר שינוי מהותי. הורים שכולים במליאת הכנסת,צילום: אורן בן חקון

הניסוח הזה מכוון ישירות למניעת מצב שבו נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, יהיה זה שיקבע את זהות החוקרים. החוק שואף לקבע מנגנון בחירה פוליטי-שוויוני בכנסת, שינטרל את כוחו המסורתי של בג"ץ במינוי ועדות חקירה ממלכתיות.

חצי שנה של מהומות במליאה

המהלך הנוכחי מגיע בהמשך לאירועי דצמבר האחרון, אזאושרה הצעת החוק בטרומית ברוב של 53 מול 48. אותה הצבעה זכורה כאחד הרגעים הסוערים בכנסת, כאשר חברי האופוזיציה הפנו את גבם לח"כ קלנר בעת הצגת החוק ואף קרעו את דפי ההצעה במחאה על מה שכינו "ועדת חקירה פוליטית".

ח"כ קלנר מנסה להעביר את הצעת החוק,צילום: כנסת

מאחורי הקלעים, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הפעיל לחץ כבד על הסיעות החרדיות, תוך שהוא מבהיר כי התנגדות לחוק משמעותה מתן שליטה מוחלטת לשופט יצחק עמית על החקירה. כעת, הנוסח החדש של קלנר משלים את המלאכה: הוא מבטיח שגם אם האופוזיציה תשתף פעולה עם המנגנון השוויוני, מרחב התמרון שלה יהיה מוגבל והיא לא תוכל "להנחית" שופטי עליון או אלופים כחוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר