בתום פגרה בת כחודש וחצי, הכנסת תפתח היום (שני) את כנס הקיץ - לקראת מה שמסתמן כשבועות האחרונים של כהונתה הנוכחית לפני הבחירות. בקואליציה מתכננים בחודשיים הקרובים "בליץ" חקיקה, במטרה להעביר בשלוש קריאות כמה מהחוקים המרכזיים מבחינתה עוד לפני שהציבור ייגש לקלפיות.
במרכז סדר היום צפוי לעמוד כבר היום "חוק הנוח'בות", שיעלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. לקראת אישורו הסופי קיימו אתמול שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי מסיבת עיתונאים בכנסת.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי "ההסכמה בנוגע לחוק היא אירוע נדיר בכנסת, שנועד להתמודד עם האירוע הנדיר והזוועתי שקרה לנו בשבעה באוקטובר. אנשים שלא הצליחו להסכים ביום-יום באיזה צד השמש זורחת - הגיעו להסכמה ברגע היסטורי, שדורש להתעלות לגודל השעה".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אמר: "ימים ספורים לאחר טבח 7 באוקטובר, הנחיתי להתחיל באופן מיידי בעבודת מטה שתכליתה להבטיח כי המחבלים ושותפיהם יועמדו לדין ויבואו על עונשם, וכי הדין ימוצה עד תומו. החוק מסדיר זאת, ובכלל זה מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות".
לוין הוסיף: "אני מבקש להודות ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ולחברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי, שיזמו את הצעת החוק שאנו עתידים להשלים את אישורה. ביחד עלה בידינו לגבש הסכמה רחבה מאוד בכנסת, חוצת מחנות של קואליציה ואופוזיציה, כדי שהליך ההעמדה לדין ההיסטורי הזה יתקיים על בסיס מוסכם ויזכה לאמון העם כולו".
"מתוך הטבח הנורא קמנו, למען זכרם של הנרצחים, למען משפחותיהם, למען הפצועים בגוף ובנפש, למען מי שנחטפו ולמען העם כולו, כדי לקיים את חובתנו המוסרית הנעלה: להביא את מבצעי הטבח המזוויע למשפט צדק", הוסיף.
לפי הצעת החוק, יוקם בית דין צבאי מיוחד שאליו יוגשו כתבי האישום נגד המחבלים, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, גרימת מלחמה, סיוע לאויב בזמן מלחמה, עבירות טרור ורצח.
בית הדין, שימוקם בירושלים, יכלול מספר הרכבים, כאשר בראש כל הרכב יעמוד אב בית דין שהוא שופט מחוזי מכהן או בדימוס. יתר השופטים יוכלו להיות שופטי עליון בדימוס או שופטים צבאיים בדימוס. השופטים ימונו בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הרמטכ"ל ובהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
לפי ההצעה, מאחר שכתבי האישום יכללו גם עבירה של השמדת עם, בית הדין יוכל להטיל עונש מוות.
במוקד: חוק הגיוס והמחלוקת עם החרדים
מלבד "חוק הנוח'בות", בקואליציה מתכננים לקדם שורת חוקים נוספים עוד במהלך כנס הקיץ.
אחד המרכזיים שבהם הוא חוק הפטור מגיוס - החוק המורכב והנפיץ ביותר מבחינה פוליטית שעוד נותר לקואליציה להעביר. בעוד שלצורך סיום הליך החקיקה נדרשים כמה דיונים בודדים בוועדת החוץ והביטחון, הרוב להעברת החוק נראה בשלב זה שברירי ביותר.
כיוון שהמפלגות החרדיות, שרשמית אינן חלק מהקואליציה, מבקשות לשים קץ למשבר הגיוס - ש"ס צפויה לתמוך בנוסח הנוכחי של החוק. באשר ליהדות התורה, שני הפלגים של הסיעה חלוקים בשלב זה בדעתם.
רבני "דגל התורה" הליטאית, המזוהה עם ח"כ משה גפני, התכנסו כדי לדון בעמדתם ביחס לחוק והכריעו "שלא להחליט" - כלומר שההכרעה הרשמית תתקבל בעוד כמה ימים. עם זאת, ההערכה היא שניתן יהיה לשכנע את ארבעת חברי הסיעה לתמוך בחוק.
באשר לפלג "אגודת ישראל", שבראשו עומד ח"כ יצחק גולדקנופף, התמונה מורכבת יותר. רבני "אגודה" מסרבים לתמוך בחוק הכולל סנקציות, ולכן ההערכה היא ששלושת חברי הסיעה יצביעו נגדו.
במקביל, הקואליציה צפויה להתמודד עם קשיים בגיבוש רוב גם מתוך שורותיה. בליכוד הביעו ח"כ יולי אדלשטיין וח"כ דן אילוז התנגדות לחוק, וכך גם סגנית השר שרן השכל מ"הימין הממלכתי" של השר גדעון סער.
בציונות הדתית הביעו גם ח"כ משה סולומון והשר אופיר סופר התנגדות, ובצירוף ההתנגדות החרדית - לא בטוח שהרוב הדרוש להעברת החוק יושג, אף שהקואליציה מונה 68 חברי כנסת.
הרפורמה המשפטית חוזרת: החוק שאמור לפצל את תפקיד היועמ"שית יעבור?
חוק נוסף שמקדמת הקואליציה הוא החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. במהלך כנס החורף קיים יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן 32 דיונים בנושא.
מטרת החוק היא לפצל את סמכויות היועמ"שית לשלושה תפקידים: היועץ המשפטי לממשלה, שיתמקד בייעוץ משפטי לממשלה ולשריה; התובע הכללי, שיעמוד בראש התביעה הפלילית כגוף עצמאי; ומייצג המדינה בערכאות, שיהיה אחראי על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים, כולל בבג"ץ.
החוק קרוב לאישור בקריאה ראשונה, שתבטיח לכל הפחות החלת דין רציפות בכנסת הבאה - כך שהליך החקיקה לא יידרש להתחיל מחדש. בקואליציה מעריכים כי המשך הליך החקיקה יהיה קצר, ולוח הזמנים אף עשוי לאפשר אישור סופי של החוק עוד בכנסת הנוכחית.
כפי שפורסם ב"ישראל היום", בקואליציה מתכוונים לצאת לבחירות כשבידיהם הישג משפטי משמעותי, במטרה להסיט את סדר היום משאלת האחריות ל-7 באוקטובר.
המטרה של קרעי: הרפורמה שמתכנן שר התקשורת
גם רפורמת התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי נמצאת בשלבי חקיקה מתקדמים. הרפורמה בשוק הטלוויזיה זכתה להתנגדות בטענה כי היא עלולה להוביל ל"שליטה פוליטית" בתקשורת ולפגיעה ביצירה הישראלית.
עם זאת, בשבוע שעבר הודיע קרעי כי סוגיות מהימנות החדשות, האכיפה והפיקוח - שנחשבו למעוררות מחלוקת בשל שאלת המעורבות הפוליטית בתקשורת - יפוצלו מהחוק ויידונו בנפרד, נוכח העובדה שזהו הכנס האחרון של הכנסת.
קרעי מעוניין להעביר את החוק גם במתכונת מצומצמת, כדי להציג הישג משמעותי לקראת הפריימריז בליכוד.
חוק נוסף שעל הפרק הוא "חוק הכותל", שלפיו הרבנות הראשית תוסמך להכריע מה נחשב לחילול הקודש. החוק מקודם כדי למנוע את הקמת הרחבה המעורבת בכותל, לאחר שבג"ץ האיץ בממשלה לעשות זאת לפני כמה חודשים.
לפי ההצעה, מי שיתפלל בניגוד לכללי הרבנות ויגרום ל"חילול הקודש" בכותל צפוי לעונש של שבע שנות מאסר. החוק נמצא עדיין בשלבי חקיקה ראשוניים, אך אם הקואליציה תבחר לקדמו במטרה לרצות את החרדים - לוח הזמנים עשוי לאפשר את חקיקתו עד סוף הכנס.
גם חוק התאגיד צפוי לעמוד במוקד. רגע לפני סיום הכנס הקודם החליטה ועדת הכנסת להעביר הצעת חוק מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים.
לפי הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, תקציב תאגיד השידור יוצמד לתקציב המדינה, כך שהממשלה תוסמך לשנות אותו - בניגוד למצב כיום, שבו התקציב קבוע בחוק במטרה להגן על עצמאות התאגיד.
ביטול הסכמי אוסלו ופוליטיזציה של מינוי בכירים: חוקים נוספים עומדים במוקד
בנוסף, ועדת השרים לחקיקה צפויה להתכנס מחר כדי לדון בעוד שורת הצעות מעוררות מחלוקת, ובהן החוק לפוליטיזציה של מינוי בכירים, שיאפשר לממשלה חדשה לפטר ולמנות ראש שב"כ, מפכ"ל ורמטכ"ל בתוך 100 ימים מהקמתה; חוק לביטול הסכמי אוסלו; ותיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שמטרתו למנוע שביתות פוליטיות באוניברסיטאות.
באשר למועד הבחירות, בשלב זה נותרו שני תאריכים אפשריים: 1 בספטמבר או 27 באוקטובר. יתר התאריכים מתנגשים עם חגי תשרי או קרובים מדי ליום השנה ל-7 באוקטובר.
כדי לקיים בחירות בספטמבר, הכנסת תצטרך לפזר את עצמה בתוך זמן קצר מפתיחת הכנס - לא יותר משלושה שבועות. ההערכה במערכת הפוליטית היא כי נתניהו אינו מתכוון להקדים את הבחירות, וכי הן יתקיימו ב-27 באוקטובר כמתוכנן.
אם כך יקרה, הכנסת הנוכחית תשלים כהונה מלאה - לראשונה מאז 1988.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו