בתום פגרה בת כחודש וחצי הכנסת תפתח מחר (ראשון) את כנס הקיץ - לקראת מה שמסתמנים כשבועות האחרונים של כהונתה הנוכחית לפני הבחירות. בחודשיים הבאים, עד לסיום הכנס - בקואליציה מתכננים "בליץ" חקיקה, במטרה להעביר בשלוש קריאות כמה מהחוקים שחשובים להם בטרם המצביעים ייגשו אל הקלפי.
חוק הפטור מגיוס
החוק המורכב, והנפיץ ביותר מבחינה פוליטית, שעוד נותר לקואליציה להעביר. בעוד שלצורך סיום הליך החקיקה נדרש לערוך כמה דיונים בודדים בוועדת החוץ והביטחון, הרוב להעברת החוק נראה בשלב זה שברירי ביותר.
כיוון שהמפלגות החרדיות, שרשמית אינן חלק מהקואליציה, רוצות לשים קץ למשבר הגיוס - ש"ס צפויה לתמוך בנוסח הנוכחי של החוק. באשר ליהדות התורה, שני הפלגים של הסיעה כרגע חלוקים בדעתם.
רבני "דגל התורה" הליטאית (של ח"כ משה גפני) התכנסו כדי לדון בעמדתם ביחס לחוק - והכריעו "שלא להחליט", כלומר שההכרעה הרשמית תתקבל עוד כמה ימים. עם זאת, ההערכה היא שניתן יהיה לשכנע את ארבעת חברי הסיעה לתמוך בחוק.
באשר לפלג "אגודת ישראל" (בראשו עומד ח"כ יצחק גולדקנופף), התמונה מורכבת יותר: הרבנים של ״אגודה״ מסרבים לתמוך בחוק שכולל סנקציות, ולכן הצפי הוא ששלושת חבריה יצביעו נגדו.
במקביל, לקואליציה צפוי אתגר בגיבוש רוב גם מצד שאר חברותיה: בליכוד, ח"כ יולי אדלשטיין ודן אילוז הביעו את התנגדותם לחוק. כך גם סגנית השר השכל מ"הימין הממלכתי" של השר גדעון סער. בציונות הדתית, ח"כ משה סולומון והשר אופיר סופר הביעו התנגדות גם הם, ובצירוף ההתנגדות החרדית – לא בטוח שהרוב להעברת החוק יושג, על אף שהקואליציה מונה 68 חברי כנסת.
פיצול תפקיד היועמ"שית
בכנס החורף, קיים יו"ר וועדת החוקה שמחה רוטמן לא פחות מ־32 דיונים על החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
מטרת החוק לפצל את סמכויות היועמ"שית לשלושה תפקידים שונים: היועץ המשפטי לממשלה - שיתמקד במתן ייעוץ משפטי לממשלה ולשריה ויסייע לה להגשים את מדיניותה בהתאם לחוק; התובע הכללי - שיעמוד בראש התביעה הפלילית כגוף עצמאי; ומייצג המדינה בערכאות - שיהיה אחראי על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים - כולל בבג"ץ.
החוק קרוב לאישור בקריאה ראשונה, שתבטיח לכל הפחות החלת דין רציפות לכנסת הבאה (כלומר שהליך החקיקה לא יחייב את התחלתו מחדש). ההערכה בקואליציה שהמשך הליך החקיקה צפוי להיות קצר, ולוח הזמנים יאפשר אף אישור סופי של החוק. מכל מקום, כפי שפורסם ב"ישראל היום", הקואליציה מתכוונת לצאת לבחירות כשהישג משפטי בידה - במטרה להסית את סדר היום משאלת האחריות ל-7 באוקטובר.
רפורמת התקשורת
הרפורמה בשוק הטלוויזיה, שזכתה להתנגדות בטענה שהיא עשויה להוביל ל"שליטה פוליטית" בתקשורת ולפגיעה ביצירה הישראלית - נמצאת בשלבי חקיקה מתקדמים.
עם זאת, בשבוע שעבר הודיע שר התקשורת קרעי כי סוגיית מהימנות החדשות, האכיפה והפיקוח (שנחשבו למעוררות מחלוקת ולבעייתיות בסוגיית המעורבות הפוליטית בתקשורת) - יפוצלו מהחוק ויידונו בנפרד נוכח העובדה שזהו הכנס האחרון של הכנסת. קרעי מעוניין להעביר את החוק, גם אם במתכונת מצומצמת, כדי להציג הישג משמעותי לקראת הפריימריז בליכוד.
חוק הכותל
החוק, שקובע כי הרבנות הראשית תוסמך להכריע מה נחשב לחילול הקודש - מקודם כדי למנוע את הקמתה של הרחבה המעורבת בכותל, לאחר שבג"ץ האיץ בממשלה לעשות זאת לפני כמה חודשים.
על פי החוק, מי שיתפלל בניגוד לכללי הרבנות ויגרום ל"חילול הקודש" בכותל - צפוי לעונש של 7 שנות מאסר. החוק נמצא בשלבי חקיקה ראשוניים. אם ירצו לקדמו במטרה לרצות את החרדים - לוח הזמנים צפוי לאפשר את חקיקתו עד סוף הכנס.
חוק התאגיד
רגע לפני שהכנס הקודם של הכנסת תם, החליטה וועדת הכנסת להעביר הצעת חוק קטנה לכאורה מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים. אלא שמדובר באחת מהצעות החוק המשמעותיות בכנסת הנוכחית.
לפי הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, תקציב תאגיד השידור יוצמד לתקציב המדינה - כך שהממשלה תוסמך לשנות אותו. זאת, בניגוד למצב כיום - בו התקציב קבוע בחוק, במטרה להגן על עצמאותו.
עוד יוזמות
מלבד זאת, וועדת השרים לחקיקה תתכנס מחר כדי לדון בעוד מספר הצעות מעוררות מחלוקת, ובראשן החוק לפוליטיזציה של מינוי בכירים, שיאפשר לממשלה חדשה לפטר ולמנות ראש שב"כ, מפכ"ל ורמטכ"ל בתוך 100 ימים מהקמתה; חוק לביטול הסכמי אוסלו; ותיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה - שמטרתו למנוע שביתות פוליטיות באוניברסיטאות.
ומה באשר למועד הבחירות? בשלב זה, נותרו שני תאריכים פוטנציאליים אחרונים לבחירות: 1 בספטמבר ו-27 באוקטובר (יתר התאריכים מתנגשים עם חגי תשרי, או קרובים מידי ליום השנה ל-7 באוקטובר).
כדי לקיים בחירות בספטמבר, הכנסת תאלץ לפזר את עצמה בתוך זמן קצר מפתיחת הכנס - לא יותר משלושה שבועות. ההערכה בשלב זה היא שנתניהו לא מתכוון להקדים את הבחירות, ושהן תתקיימנה ב־27 באוקטובר כמתוכנן. בכך, תשלים הכנסת כהונה מלאה - לראשונה מאז 1988.
החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש קרוב לאישור בקריאה ראשונה, שתבטיח לכל הפחות החלת דין רציפות לכנסת הבאה. ההערכה בקואליציה שהמשך הליך החקיקה צפוי להיות קצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו