"הוועדה עמוסה": החוק נגד פוליגמיה תקוע - והעימות בכנסת מחריף

המאבק בפוליגמיה חוזר למוקד הזירה הפוליטית והפרלמנטרית, כשברקע - באופוזיציה מאשימים את הקואליציה בעיכוב קידום הצעת החוק של ח"כ עודד פורר. החוק, שעבר בקריאה טרומית כבר בחודש פברואר, תקוע מאז ללא דיון המשך בוועדת העבודה והרווחה ומעורר ביקורת על "גרירת רגליים" מצד הממשלה.

לפי ההצעה, תיקון לחוק הביטוח הלאומי יביא לשלילת קצבאות ילדים ממשפחות המקיימות אורח חיים פוליגמי, גם במקרים שבהם הקשר אינו רשמי אלא מוגדר כ"ידועים בציבור". מטרת המהלך היא לצמצם תמריצים כלכליים לתופעה, שלפי יוזמיה הפכה לנרחבת במיוחד בנגב.

ברקע הדיון עומדים נתונים שפורסמו בעבר, בין היתרכפי שדווח ב"היום", בהתבסס על מחקר של מכון ריפמן לפיתוח הנגב. הנתונים מראים כי עד שנת 2050 כ-40% ממשקי הבית הבדואיים בנגב צפויים להיות בעלי זיקה פלסטינית, בין היתר כתוצאה מנישואין פוליגמיים עם נשים מעזה ומיהודה ושומרון.

מה עומד מאחורי המחלוקת?

עוד עולה כי שיעור הפוליגמיה מוערך בכ-20%-35% ממשקי הבית, כאשר כ-70%-80% מהנשים הנוספות הן פלסטיניות, וכיום מתגוררות בנגב בין 7,000 ל-10,000 נשים במסגרת קשרים כאלה. משקי בית פוליגמיים כוללים בממוצע 10-15 ילדים, דבר שמאיץ את קצב הגידול הדמוגרפי.

במישור האכיפה נטען כי למרות החלטות ממשלה והמלצות קודמות, קיים פער משמעותי בין המדיניות לבין היישום בפועל. בין היתר נעשה שימוש ברישום "ידועים בציבור" או בגירושים פיקטיביים כדי לעקוף את החוק ולקבל קצבאות.

מנגד, ובתגובה לביקורת של ח"כ פורר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ מיכל וולדיגר דחתה את הטענות לעיכוב מכוון והדגישה כי הוועדה פועלת במקביל בכמה חזיתות.

כיצד מנסים לעקוף את החוק הקיים?

לדבריה, "מיגור תופעת הפוליגמיה היא משימה חשובה. יש לבצעה תוך חיזוק מנגנוני הבקרה, האכיפה ושיתוף הפעולה בין המוסד לביטוח לאומי לגורמי האכיפה והרשויות בכל הנוגע לבחינת זכאות לגמלאות".

עוד ציינה כי מקודמים צעדים כמו הרחבת היקף הדיווחים למשטרה גם ללא אינדיקציה פורמלית לנישואין, חיזוק העברת מידע בין המוסד לביטוח לאומי לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב והקמת צוות ייעודי לבחינת סטטוס "ידועים בציבור".

וולדיגר הוסיפה כי העומס על הוועדה משמעותי: "הוועדה עמוסה בחקיקה ראשית ובחקיקת משנה, דיונים מהירים ודיונים יזומים ואנחנו עובדים מסביב לשעון למלא את כל הצרכים ולבצע את עבודת הוועדה ביסודיות", וציינה בין היתר טיפול בנושאים כמו זכויות נכי צה"ל, ביטוחי חיים לנכים קשים, מיגון לקשישים ולאנשים עם מוגבלות ומתווה חל"ת לעובדים.

היא אף מתחה ביקורת אישית על פורר: "לצערי ח"כ פורר כמעט לא מגיע לדיוני הוועדה, אבל כיו"ר בדימוס של ועדות אחרות בכנסת הוא יודע שהצעת חוק שעברה בטרומית זמן קצר לפני שהתחלנו אתמבצע 'שאגת הארי'לא יכולה להידיין מיד. יתאמץ עודד, ישתתף יותר בדיוני הוועדה ויבין כיצד הדברים עובדים".

מנגד, ח"כ פורר טוען כי מדובר בעיכוב בלתי מוצדק של חקיקה חיונית לביטחון ולחברה בישראל. בשלב זה החוק נותר תקוע לאחר הקריאה הטרומית, והמאבק סביבו צפוי להחריף כשברקע נתונים שממשיכים לעורר מחלוקת ציבורית ופוליטית.

חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב: "כל מפלגה ציונית חייבת לקדם את הפסקת כניסת הנשים הפלסטיניות לנגב. יש לכנס את וועדת העבודה והרווחה לאלתר ולקדם את החקיקה. הנגב מאבד צביון ישראלי . הכל לצד המשך קידום תכנית הוליסטית לנגב".