הרב זבדיה כהן נבחר לרב העיר תל אביב, ובכך הושלם מהלך פוליטי ממושך שהציב את ש״ס בעמדת השפעה מרכזית באחת הערים הסמליות בישראל. מאחורי הניצחון עומדים לא רק מועמד אחד, אלא אסטרטגיה ברורה, משמעת פוליטית וניצול יעיל של מוקדי כוח.
מנגד, בציונות הדתית מתקשים להסתיר את הכישלון. למרות ניסיונות להעמיד מועמד, לא הצליחו להתכנס סביב דמות אחת שתהווה אלטרנטיבה ממשית. "לציונות הדתית אין כיום כוח אמיתי בתל אביב", אמר גורם המעורה בפרטים. "הנציגים שלה אינם חזקים מספיק כדי להוביל מהלך כזה או להשפיע על התוצאה".
לדברי גורמים המעורבים בתהליך, אחד המפתחות לניצחון היה שימוש במוקדי כוח ממשלתיים. לטענתם, שליטתה של ש״ס במשרד הפנים מאפשרת הפעלת לחץ על רשויות מקומיות. "יש ראשי ערים שמבינים שאם לא ישתפו פעולה, הם עלולים להיתקל בקשיים", אמר גורם בכיר.
לדבריו, אותו דפוס פעולה הופעל גם במקרה של תל אביב. "דרך משרד הפנים ניתן להפעיל לחץ על ראשי ערים, וזה אחד הגורמים לכך שרון חולדאי בחר לתמוך ברב כהן", טען.
לטענת אותם גורמים, מדובר במגמה רחבה יותר. "זה לא רק תל אביב. אותו מנגנון מופעל בערים נוספות, וראשי רשויות נדרשים לקחת בחשבון שיקולים רחבים יותר מהשיקול המקומי בלבד", אמרו.
במקביל, מופנית ביקורת גם כלפי הנהגת הציונות הדתית ברמה הארצית. לדבריהם, יו״ר המפלגה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לא הפעיל את מלוא הכלים שעמדו לרשותו. "היו לו אפשרויות להפעיל לחץ דרך תקציבים או מנגנונים ממשלתיים, אבל הוא לא הלך עד הסוף ולא ניהל מאבק באותה עוצמה", אמר גורם המעורה בפרטים.
הפער הזה, כך נטען, הוא לב הסיפור. "בזמן שש״ס מוכנה להשתמש בכוח פוליטי כדי להשיג את יעדיה, בציונות הדתית מסרבים להשתמש באותם כלים. יש להם יכולת להפעיל לחץ דרך משרד האוצר, אבל הם לא משתמשים בה", הוסיף.
גם בגזרת המועמדים נרשם כישלון. הרב בן ציון משה אלגאזי, בן הציונות הדתית, שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות שעלו כאפשרות, נתפס בעיני גורמים במערכת כדמות שיכולה הייתה להוביל קו ממלכתי ורחב יותר בתל אביב. אלגאזי, ששירת בצה״ל בחיל התותחנים ובהמשך כרב צבאי בפיקוד המרכז, ובמילואים הגיע לדרגת סגן אלוף, מביא עמו ניסיון ציבורי ותורני משמעותי.
לדברי גורמים בכירים, "אם היה מאחוריו גב פוליטי אמיתי, הוא היה יכול להיות המועמד המרכזי". אלא שלטענתם, הבעיה לא הייתה בדמות אלא במערכת שסביבה. "אין לציונות הדתית כוח פוליטי חזק בתל אביב, ולא נעשה מאמץ מספיק כדי לדחוף מועמד כזה עד הסוף", אמר אחד הגורמים.
כשבוע לפני הבחירות, לאחר שהבין כי סיכוייו נמוכים, החליט הרב אלגאזי להסיר את מועמדותו - צעד שלדברי גורמים במערכת סימן סופית את קריסת הניסיון להציב אלטרנטיבה ממשית למועמד ש״ס.
דמות נוספת שבלטה במרוץ הייתה הרב חיים אמסלם, שקיבל תמיכה מחלקים בציבור הליברלי והשמאלי בתל אביב, בין היתר בעקבות פסיקותיו השנויות במחלוקת בסוגיות גיור. בעוד שבקרב הציבור הדתי עוררו פסיקות אלו ביקורת, בתל אביב הן נתפסו על ידי חלק מהגורמים כעמדה פתוחה וליברלית יותר, מה שחיזק את התמיכה בו מצד גורמים שאינם מזוהים עם הציבור הדתי.
עם זאת, למרות התמיכה הזו, אמסלם לא הצליח להרחיב את בסיס התמיכה ולהפוך למועמד מוביל.
כך, בעוד ש״ס מצליחה להעמיק את אחיזתה במוקדי כוח דתיים, הציונות הדתית מוצאת את עצמה מחוץ למשחק. הבחירות בתל אביב אינן רק הפסד נקודתי, אלא עדות למגמה רחבה יותר - חולשה פוליטית שמונעת ממנה להתמודד על תפקידים מרכזיים גם בזירות שבהן יש לה נוכחות ציבורית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו