השבוע מדינת ישראל שברה לי את הלב. בחסות החשיכה העבירה הכנסת את חוק התקציב שמבטל ועוקף את רוב מנופי הלחץ הכלכליים על החברה החרדית ומוסדותיה, ומזרים למעשה דם חדש במכונת ההשתמטות.
עצירת התקציבים היתה כלי יעיל ואפקטיבי. מה שלא עשו אלפי חללים ומאות חטופים, עשה צמצום התקציבים לישיבות - הח"כים החרדים סוף־סוף נעו באי־שקט בכיסא. אך חברי הקואליציה שלחו להם בלילה שבין ראשון לשני צפירת הרגעה מלטפת וחיזקו את ידיהם להמשיך בדרכם הרעה.
הרמטכ"ל אמר השבוע את מה שמבין כל מי שאין לו אינטרס מובהק שלא להבין - אין מספיק חיילים והצבא קורס. אך הכנסת החליטה הלילה להאיץ את התהליך, והבהירה לי ולחבריי למילואים שלא ממש אכפת להם שנקרוס.
מישהו נזף בי שהדיבורים על הקושי והקריסה הם דיבורים "מחלישים", ושבעת הזאת צריך "להרים את הרוח". לכן חשוב להסביר. ראשית, מה שמחליש אותי יותר מכל זה הבוז המתמשך מצד הממשלה והח"כים כלפי הקושי שלי ושל משפחתי. בוז שבא לידי ביטוי בין השאר בהעברת תקציב הביזה השבוע, ובהמשך אי־הגיוס של אחינו החרדים.
שנית, כשאנחנו לא מתלוננים - משתיקים אותנו בטענה ש"המילואימניקים מתייצבים באחוזים גבוהים והמוטיבציה גבוהה", ולכן אין דחיפות להגדיל את הנושאים בנטל. כשאנחנו מעזים להגיד שקשה, סותמים לנו את הפה בטענה שזה מחליש את הרוח. אם יש דבר מעודד ומחזק בימים הללו, אלו קולות המחאה הנמרצת שלא מוכנה להשלים עם המשך העוולה הזו.
רוצה הביתה!
התקציב החדש מבטיח "מעטפת הטבות" בעשרות מיליארדי שקלים למילואימניקים. בתור מי שזכאי לתקרה הגבוהה ביותר של המענקים האלו, אני אומר בקול - מויחל טויבס.
לא רוצה החזר הוצאות בייביסיטר, ולא רוצה מענק לחופשה. לא רוצה כרטיס FIGHTER ולא רוצה הנחות בארנונה. רוצה הביתה! רוצה את החיים שלי. רוצה את המשפחה שלי, את העבודה שלי, את הקהילה שלי. את כל החלומות והתוכניות שהרסתם לי עם הסירוב המתמשך שלכם להגדיל את מעגל הנושאים בנטל. הצ'ופרים האלה הם כתכשיטים לאישה מוכה. אל תקנו לי מתנות, פשוט תפסיקו להרביץ לי.
השבוע נחגוג את חג הפסח. יציאת מצרים היא הרגע המכונן של עם ישראל, שבו הפכנו ממשפחה לעם, מקומץ שבטים לאומה אחת. את החיבור הזה צריך לשמר ולטפח. האפליה המתמשכת בין דם לדם בגיוס ובתקציב - כשמצד אחד חיילים נלחמים ונהרגים ומצד שני בני גילם נהנים בחופשת "בין הזמנים" מהישיבות - מפלחת את העם שלנו וגוזרת אותו לגזרים. אם אנחנו רוצים ניצחון, תקומה וגאולה, חייבים בראש ובראשונה לתקן את העוול הזה. לחזור להיות עם אחד.
הכותב הוא רב קבוצת יבנה ומוביל קהילת "תורה לבני אדם"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו