בצל המלחמה הרב-זירתית והמתיחות הביטחונית ערב חג הפסח, במערכת הביטחון והזירה הפוליטית מתמודדים עם שורה של אתגרים - מהלחימה באיראן ובלבנון, דרך שאלות פתוחות סביב תוכנית הגרעין, ועד ביקורת על התנהלות הממשלה והתקציב. אלה חמש סוגיות מרכזיות שמעסיקות את מקבלי ההחלטות.
תיעוד תקיפת הצי האיראני בצפון איראן על ידי חיל האוויר (ארכיון) // דובר צה"ל
איראן. חיל האוויר מתקרב למיצוי בנק המטרות החיוניות באיראן, ועשוי לעבור בקרוב למטרות משניות. הדבר מלמד על עומק הפגיעה בתשתיות, בעיקר בתחום ייצור אמצעי הלחימה. עם זאת, סימני השאלה עדיין רבים. המרכזי שבהם הוא גורלם של כ-440 ק"ג אורניום מועשר ברמה גבוהה - יעד מרכזי של המלחמה עבור ישראל, ובשלבים הראשונים גם עבור ארצות הברית. אלא שבוושינגטון הקשב הוסט בינתיים לנושאים אחרים, בהם מיצרי הורמוז ומחירי הנפט. החשש בישראל הוא מתרחיש שבו המערכה תסתיים כשאיראן מצליחה למנף את חולשתה. הנשיא דונלד טראמפ שב ואיים כי על טהרן לבחור בין הסכם לפגיעה רחבה, אך לפי שעה נראה כי באיראן אינם ממהרים להיענות.
לבנון. בצפון, המערכה רחוקה מלהיות פשוטה ועלולה להתפתח לעימות ממושך. ההערכה היא כי חיזבאללה נערך ללחימה בצורה טובה מהצפוי, והפגיעה במפקדים ובתשתיות לא שיתקה את פעילותו. השיגורים המסונכרנים אתמול מאיראן ומלבנון מצביעים על תיאום, לפחות חלקי, בין הצדדים - בניסיון לאתגר את מערך ההגנה האווירית ולפגוע בתשתיות בישראל. בצה"ל מעריכים כי היקף הירי עשוי לגדול במהלך חג הפסח, מה שמחדד את הצורך בשיפור המענה לעורף האזרחי.
תקציב. אישור התקציב לווה בביקורת חריפה, בעיקר סביב העברת מאות מיליוני שקלים למוסדות חרדיים ברגע האחרון. המהלך התרחש בזמן לחימה מתמשכת, כשצה"ל פועל במספר זירות במקביל והעורף מתמודד עם השלכות כלכליות וביטחוניות. מבקרי המהלך טוענים כי הוא משקף ניתוק מסדרי העדיפויות של התקופה, על רקע הקשיים של משרתי המילואים, בעלי העסקים והציבור הרחב.
פושקו. תחקיר האירוע שבו נהרג עופר (פושקו) מושקוביץ מצביע על שילוב של כשלים: שימוש בפגז מדויק פחות, טעות בחישוב גבהים ותקלה במדידת חום התחמושת. בצה"ל הגדירו את האירוע כנדיר, אך שאלות נותרו פתוחות - בין היתר לגבי נהלי הבטיחות בירי מעל יישובים ישראליים. בנוסף, דווח כי בקשות להפסיק את הירי לאחר הפגז הראשון לא נענו. העובדה שהאירוע הסתיים ללא מסקנות אישיות מעוררת ביקורת.
חרדים. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, פנה לרמטכ"ל אייל זמיר בדרישה לבטל את הרחקת גדוד המילואים "נצח יהודה" מפעילות מבצעית, לאחר התקרית עם צוות CNN. במכתבו טען כי הבעיה נעוצה בעצם נוכחות עיתונאים בזירות לחימה, וכי הלוחמים לא זכו לגיבוי מספק. הדברים מעוררים ביקורת, בין היתר נוכח הרקע המקצועי של ביסמוט כעיתונאי בעבר, והמתח סביב סוגיית הגיוס והצורך בחיזוק כוח האדם בצה"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו