הדרישה של היועצת המשפטית לממשלה מבג"ץ להורות על הדחת השר איתמר בן גביר, מציבה את מערכת המשפט ברגע רגיש במיוחד. דווקא כעת, בעיצומה של מלחמה ובתקופה שבה הציבור מתוח וחרד בשל המציאות הביטחונית, נדרשים בתי המשפט – ובראשם בג"ץ – לגלות לא רק סמכות משפטית, אלא גם שיקול דעת ציבורי רחב. זהו מבחן חשוב ליכולתה של מערכת המשפט להשיב, ולו במעט, את האמון שנשחק בקרב חלקים גדולים בציבור.
בשנים האחרונות הולך ומעמיק הקרע סביב מעמדה של מערכת המשפט. בעיני רבים, כמעט מחצית מהציבור, נפגע האמון במוסדותיה. תחושה זו נובעת מהתערבות גוברת של המערכת בשיקול הדעת של הממשלה בסוגיות פוליטיות, ממאבקים חוקתיים מתמשכים, ומהתרשמות שלפיה מתקבלות בבית המשפט הכרעות שראוי היה לקבל אך ורק בבית הנבחרים. דווקא משום כך, כל החלטה בעלת משמעות פוליטית מובהקת מחייבת כיום זהירות יתרה.
ישראל מצויה בתקופה מורכבת במיוחד. הממשלה מנהלת מערכה צבאית ממושכת וקשה, אזרחים רבים מתמודדים עם מציאות של אזעקות ופינוי בתים, וחיילים רבים נמצאים בחזית. במציאות כזו, מתעוררת השאלה: האם נכון להכריע דווקא עכשיו בסוגיה כה טעונה מבחינה ציבורית ופוליטית?
הטענה הזו אינה תלויה בעמדה המהותית לגבי הדחת בן גביר. סביב הדרישה שלא לעסוק בסוגיות נפיצות בעיצומה של מלחמה, יכולים וצריכים להתאחד גם מי שסבורים שבג"ץ חייב להדיח את השר, וגם מי שמתנגדים לכך בתוקף. מחלוקת פוליטית היא חלק טבעי בדמוקרטיה, אך ההבנה שיש רגעים שבהם נכון להנמיך את גובה הלהבות היא הבסיס ליכולתנו לעמוד יחד מול האתגרים הקיומיים של החברה הישראלית.
לשדר אחריות לציבור
מערכת המשפט מחויבת לפעול לפי החוק, אך לצד זאת עליה להפעיל שיקול דעת באשר לעיתוי ולדחיפות. לא כל סוגיה חייבת להתברר ברגע שבו היא מגיעה לפתח המוסד השיפוטי. לעיתים, דווקא דחיית הדיון מאפשרת הכרעה שקולה יותר ומונעת תחושת התערבות מיותרת בזמן מלחמה. צעד כזה עשוי לשדר מסר חשוב לציבור: הוא יפחית את התחושה כי מדובר באכיפה בררנית או בפעולה מתוך עמדה פוליטית, ויחזק את התפיסה שהשופטים פועלים מתוך אחריות וריסון.
אותו היגיון חייב לחול גם על הזירה הפרלמנטרית. ועדת החוקה של הכנסת מקדמת בימים אלה חקיקה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גם כאן מדובר בסוגיה עקרונית ורגישה שטוב לה שתמתין לימים שקטים יותר. ראוי לדחות מהלכי חקיקה דרמטיים עד לאחר סיום המלחמה.
בעתות משבר לאומי נדרשת מידה יתרה של איפוק מוסדי. החלטות הרות גורל אינן נעלמות אם הן נדחות לזמן קצר, אך הן עלולות להותיר צלקות עמוקות בלב החברה אם הן מתקבלות בשיאו של עימות פנימי וחיצוני. השאלה הניצבת לפתחנו כעת היא האם מוסדות השלטון והמשפט יבחרו בדרך של ריסון – או בדרך שתעמיק עוד יותר את הקרע הישראלי.
הכותב עצמו סבור כי יש לדחות על הסף את הדרישה להדיח שר שנבחר בבחירות דמוקרטיות, כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום. אף על פי כן, דווקא משום רגישות השעה, הוא קורא בראש ובראשונה לדחות את עצם הדיון בסוגיה עד לאחר סיום המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו