באופן חריג לתקופה המקוטבת הנוכחית, מתקיים השבוע בכנסת מפגש ראשון של שדולה שהיא פרי שיתוף פעולה חוצה מחנות: "השדולה לשינוי שיטת הבחירות וקידום פריימריז ביום הבחירות", ביוזמת חברי הכנסת איתן גינזבורג, אלי דלל ואוהד טל.
פריימריז ביום הבחירות, או בשם המדויק-יותר "פתק פתוח למחצה", היא שיטת בחירות שמאפשרת לבחור גם ברשימה וגם במועמדים ספציפיים. איך זה יעבוד? על גבי פתק ההצבעה של כל רשימה יופיעו גם שמות וסדר המועמדים (או חלקם). בוחר שירצה בכך - יוכל לסמן שמות של כמה מועמדים שהוא מעוניין לראות בכנסת. בעת ספירת הקולות של הרשימות ייספרו גם הקולות האישיים של המועמדים. מועמד שקיבל קולות אישיים רבים - יוכל לקפוץ למקום גבוה יותר ברשימה.
מדובר ברפורמה משמעותית - ונחוצה מאוד. היא תספק מענה לאחד הפגמים העיקריים של הפוליטיקה הישראלית: מרחק גדול מדי, ניתוק של ממש, בין הבוחרים לנבחרים.
השיטה החדשה תאפשר לבוחר להשתתף בצורה מלאה ומדויקת יותר בפוליטיקה, באמצעות בחירה לא רק ברשימה שהיא "עסקת חבילה" אלא גם במועמדים ספציפיים בתוכה.
היא גם תשפיע דרמטית על המחויבות והאחריות של חברי הכנסת כלפי הבוחרים - כיוון שהח"כים יידעו שביום הבחירות כל אחד מהם עתיד להתייצב באופן אישי מול מאות אלפי ואף מיליוני בוחרי הרשימה. זאת בניגוד למצב היום, שבו עתידו הפוליטי של ח"כ תלוי בעיקר בשחקן הדומיננטי בתוך מפלגתו - מנהיג יחיד, ועדה מסדרת, מרכז המפלגה או המצביעים בפריימריז.
בנוסף, בשל העברת כובד המשקל גם למועמדים בודדים בתוך הרשימות, אפשר לצפות שהשיטה תתמרץ את המפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן.
השיטה מוצדקת והגיונית גם מנקודת מבט השוואתית. כמעט בכל הדמוקרטיות המפותחות הבוחרים יכולים להביע תמיכה גם במועמדים ולא רק ברשימות. למעשה, השיטה של פתק פתוח למחצה היא הנפוצה ביותר בקרב דמוקרטיות מפותחות, וקיימת במדינות כמו הולנד, בלגיה, שבדיה, אוסטריה, איסלנד, צ'כיה, סלובניה ועוד.
בדמוקרטיות הבודדות שבהן, בדומה לישראל, אפשר לבחור רק ברשימות (ספרד, פורטוגל, קוסטה ריקה, נורבגיה) - יש לפחות אזורי בחירה, כך שהאזרחים מצביעים באופן ספציפי לנציגי האזור שלהם. בישראל קיימת אפוא שיטת הבחירות הקיצונית ביותר במובן זה: ללא מרכיב אישי, ללא מרכיב אזורי, ועם קשר רחוק מאוד בין הבוחר לנבחר.
כאמור, ההצעה זוכה לתמיכה שחוצה מחנות פוליטיים. את השדולה הקימו ח"כים מהמחנה הממלכתי, הליכוד והציונות הדתית, והצעת חוק בעניין הוגשה בכנסת הנוכחית גם על ידי נציגי יש עתיד.
גם בחברה האזרחית ההצעה זוכה לאהדה של מגוון ארגונים, ובהם המכון הישראלי לדמוקרטיה, קהלת, התנועה לאיכות השלטון, ישראל 2050 והרבעון הרביעי. אמנם ישנם בהחלט הבדלים בין ההצעות הספציפיות של כל ח"כ וכל ארגון - למשל, סביב השאלה אם השיטה החדשה תחייב את כל המפלגות, או רק את אלה שירצו בכך.
המטרה - למנוע את הדחת בן גביר: חוק "דרעי 2" חוזר לשולחן הדיונים
"להם יש שטיח פרסי, לנו יש מפעל טקסטיל": הח"כ מהליכוד במפגן חוסר אחריות
פרסומת | המיונים לנבחרות ישראל במדעים בעיצומם
מגיוס שוויוני - ליעדים מדוללים: הקרב האמיתי של חוק הפטור מגיוס
פריצת דרך - או מהלך למשיכת זמן? חוק הפטור מגיוס חוזר לוועדת החוץ והביטחון
אבל הכיוון ברור: את שיטת הבחירות בישראל חייבים לתקן כך שיהיה בה גם מרכיב אישי, שיגביר את השפעת הבוחרים ואת האחריות והמחויבות של הנבחרים.
הכותב הוא ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)