בכנסת מבקשים להסדיר לראשונה את מעמדם ואת זכויותיהם של תלמידי ישיבות ההסדר ששירתו במחנה שורה לאחר מתקפת 7 באוקטובר, בעקבות תחקיר מוסף "ישראל השבוע" שחשף את מצבם.
ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) פנה ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ יצחק קרויזר בבקשה לקיים דיון מהיר בנושא יצירת מעטפת טיפול ושיקום ייעודית למאות התלמידים שהוקפצו למחנה של הרבנות הצבאית.
בהודעה שפרסם ציין כי כ-300 תלמידי ישיבות הסדר שהיו במעמד של"ת נקראו לסייע בפריקת משאיות קירור, נשיאת אלונקות וטיפול בחללים בתנאים קשים. חלקם שבו לאחר מכן לישיבות או המשיכו ללחימה, אולם נותרו ללא מענה שיקומי מספק.
לדבריו, הבעיה נובעת ממצב חריג שבו אינם מוגדרים באופן ברור כחיילים או כאזרחים: פצועים שהוגדרו "קשה" הופנו לטיפול משרד הביטחון, ואילו נפגעים אחרים הופנו למערכת הבריאות האזרחית, דבר שיצר פערים במתן הטיפול.
עדויות לטראומה: סיוטים, חרדות ופלאשבקים
בתחקיר תואר כיצד התלמידים הגיעו למחנה שורה בהתראה קצרה וללא הכשרה מוקדמת, עבדו במשמרות ארוכות ונחשפו ישירות לזירות הקשות של הטבח. רבים מהם לא עסקו רק בלוגיסטיקה אלא טיפלו בפועל בגופות ובזיהוין בימים הראשונים שלאחר המתקפה.
עם שובם לשגרה תיארו חלקם קשיי שינה, חרדות, פלאשבקים והסתגרות. חלק פנו מיוזמתם לטיפול נפשי פרטי לאחר שלא הייתה כתובת ברורה למימון או להכרה, ולעיתים חלף זמן רב עד שפנו לקבל סיוע.
"נפלו בין המערכות"
בשל מעמדם המיוחד - תלמידי ישיבות הסדר שאינם בשירות פעיל - לא נקבעה אחריות חד-משמעית לטיפול בהם. כתוצאה מכך, חלק מהנפגעים לא קיבלו ליווי מסודר או הכרה מלאה כנפגעי מערכת הביטחון.
"לאור זאת נבקש לקיים דיון מהיר בוועדה לביטחון לאומי לשם הסדרת טיפול ושיקום ייעודי לתלמידי הישיבות ששירתו במחנה שורה", מסר ח"כ קרויזר.
הדיון, אם יאושר, צפוי לעסוק לראשונה בהגדרת האחריות של המדינה כלפי מי שהשתתפו בפעילות חריגה בזמן הלחימה אך אינם נכנסים להגדרה המשפטית הרגילה של חיילים או אזרחים מתנדבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו