"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בעקבות תחקיר "ישראל השבוע": דרישה בכנסת להסדיר שיקום למשרתים ב"שורה"
תחקיר מוסף "ישראל השבוע" העלה כי מאות תלמידי ישיבות הסדר שהוקפצו לטפל בחללי 7 באוקטובר סובלים מפוסט-טראומה אך בשל "סטטוס ביניים" נפלו בין צה״ל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות • ח״כ קרויזר דורש דיון דחוף בוועדה לביטחון לאומי
מכולות בשורה. צילום: יהונתן שאול

בעקבות תחקיר "ישראל השבוע": דרישה בכנסת להסדיר שיקום למשרתים ב"שורה"

תחקיר מוסף "ישראל השבוע" העלה כי מאות תלמידי ישיבות הסדר שהוקפצו לטפל בחללי 7 באוקטובר סובלים מפוסט-טראומה אך בשל "סטטוס ביניים" נפלו בין צה״ל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות • ח״כ קרויזר דורש דיון דחוף בוועדה לביטחון לאומי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בכנסת מבקשים להסדיר לראשונה את מעמדם ואת זכויותיהם של תלמידי ישיבות ההסדר ששירתו במחנה שורה לאחר מתקפת 7 באוקטובר,בעקבות תחקיר מוסף "ישראל השבוע" שחשף את מצבם.

טיהור מחנה רעים ב-7 באוקטובר

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) פנה ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ יצחק קרויזר בבקשה לקיים דיון מהיר בנושא יצירת מעטפת טיפול ושיקום ייעודית למאות התלמידים שהוקפצו למחנה של הרבנות הצבאית.

בהודעה שפרסם ציין כי כ-300 תלמידי ישיבות הסדר שהיו במעמד של"ת נקראו לסייע בפריקת משאיות קירור, נשיאת אלונקות וטיפול בחללים בתנאים קשים. חלקם שבו לאחר מכן לישיבות או המשיכו ללחימה, אולם נותרו ללא מענה שיקומי מספק.

לדבריו, הבעיה נובעת ממצב חריג שבו אינם מוגדרים באופן ברור כחיילים או כאזרחים: פצועים שהוגדרו "קשה" הופנו לטיפול משרד הביטחון, ואילו נפגעים אחרים הופנו למערכת הבריאות האזרחית, דבר שיצר פערים במתן הטיפול.

תלמידי ישיבות הסדר במחנה שורה בימים שאחרי 7 באוקטובר. התמונה מתפרסמת באישור המצולמים, אשר אינם המרואיינים בכתבה,צילום: ללא

עדויות לטראומה: סיוטים, חרדות ופלאשבקים

בתחקיר תואר כיצד התלמידים הגיעו למחנה שורה בהתראה קצרה וללא הכשרה מוקדמת, עבדו במשמרות ארוכות ונחשפו ישירות לזירות הקשות של הטבח. רבים מהם לא עסקו רק בלוגיסטיקה אלא טיפלו בפועל בגופות ובזיהוין בימים הראשונים שלאחר המתקפה.

עם שובם לשגרה תיארו חלקם קשיי שינה, חרדות, פלאשבקים והסתגרות. חלק פנו מיוזמתם לטיפול נפשי פרטי לאחר שלא הייתה כתובת ברורה למימון או להכרה, ולעיתים חלף זמן רב עד שפנו לקבל סיוע.

"נפלו בין המערכות"

בשל מעמדם המיוחד - תלמידי ישיבות הסדר שאינם בשירות פעיל - לא נקבעה אחריות חד-משמעית לטיפול בהם. כתוצאה מכך, חלק מהנפגעים לא קיבלו ליווי מסודר או הכרה מלאה כנפגעי מערכת הביטחון.

"לאור זאת נבקש לקיים דיון מהיר בוועדה לביטחון לאומי לשם הסדרת טיפול ושיקום ייעודי לתלמידי הישיבות ששירתו במחנה שורה", מסר ח"כ קרויזר.

הדיון, אם יאושר, צפוי לעסוק לראשונה בהגדרת האחריות של המדינה כלפי מי שהשתתפו בפעילות חריגה בזמן הלחימה אך אינם נכנסים להגדרה המשפטית הרגילה של חיילים או אזרחים מתנדבים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו