"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

אחוז חסימה שונה ומפלגות קטנות: אבני הלגו של הקואליציה

בשיטה הפרלמנטרית שלנו, גורלן של הקטנות עלול לקבוע את זהות ראש הממשלה לא פחות ממידת האמון במנהיג המפלגה הגדולה בכנסת • הגבהת אחוז החסימה לא הניבה את התוצאות המקוות, אלא יצרה תוצאות בלתי חזויות שסיבכו את היכולת לבנות קואליציה

,עודכן
0השמעה
קלפי. צילום: לירון מולדובן

מקובל לחשוב שגורלן של הבחירות השנה עשוי להיקבע על ידי הסיעות הקטנות - אלו שיצליחו לעבור את אחוז החסימה, ואלו שיבלעו יותר מ-100 אלף קולות ויישארו בחוץ.בשיטה הפרלמנטרית שלנו, בתוספת המנטליות הפוליטית של העשור האחרון, גורלן של הקטנות עלול לקבוע את זהות ראש הממשלה לא פחות ממידת האמון במנהיג המפלגה הגדולה בכנסת.

אחוז החסימה עומד כיום על 3.25% מהקולות הכשרים. זהו החוק מאז 2014, וכמו רוב הרפורמות המשילותיות בישראל הגבהתו לא הניבה את התוצאות המקוות. להפך, היא סיבכה את היכולת לבנות קואליציה.

בבחירות אפריל 2019 שתי מפלגות ימין בעלות נטייה דתית־לאומית (פייגלין, בנט ושקד) גרסו קרוב ל-260 אלף קולות. אחוז החסימה מחייב צבירה של קולות המכניסים ארבעה מושבים לכנסת. בנט ושקד התקרבו למרחק טעות ספירה מחציית הרף. זו היתה תחילתה של סאגת מערכות הבחירות הבלתי נגמרת שיצרה תיקו - עד הקמת ממשלת בנט-לפיד.

תוצאה בלתי חזויה נוספת היתה איחוד המפלגות הערביות ברשימה המשותפת, מה שהגדיל את כוחן ל-13 מושבים.

ח"כ בני גנץ במליאת הכנסת,צילום: אורן בן חקון

היום שתי מפלגות משמעותיות - הציונות הדתית וכחול לבן - מתנדנדות על אחוז החסימה. גנץ אף נמצא בחלק מהסקרים מתחתיו. הירידה של גנץ נובעת, לדעת פרשנים, מהיותו מתון מדי בגישתו לימין; הוא לא נשבע שלא יחבור לנתניהו. כתוצאה מהסקרים הבעייתיים שלו נוצר מסע תעמולה לנטרלו, בתירוץ שהוא מבזבז קולות לשמאל: או שלא יעבור, או שאם יעבור - ילך עם הימין בראשות נתניהו.

במקביל, ההתקפה על הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' נועדה ליצור תמונה שמימין לליכוד נמצא רק בן גביר. החלשת סמוטריץ' לא רק מבזבזת קולות לימין, אלא נגרמת גם בגלל מעבר מצביעים למפלגות של "ברית המשרתים".

השאיפה שצריכה להדריך את המפלגות הציוניות היא חיזוק הכנסת כגוף הריבוני מול הרשות המבצעת, אבל בעיקר מול הרשות השופטת.

החיזוק יכול להתבצע בשני ממדים: חיזוק המפלגות הגדולות באמצעות מרכוז הקולות, כפי שהיתה הכוונה בהעלאת אחוז החסימה, ויצירת הכרעה ברורה, וכמהלך משלים - חיזוק סמכות הכנסת כך שבעלי תפקידים מרכזיים יעברו בה שימוע ואישור. זהו לקח ברור מ-7 באוקטובר.

תוצאות הבחירות יכריעו אם מאגר המנדטים האפשרי לתמרון קואליציוני יהיה כ-110 או 105 בלבד. יש מומחי מדע המדינה המתנגדים לאחוז החסימה הגבוה. עמדתם היא שבמצב הפוליטי הלא יציב בישראל חסרות סיעות קטנות של מנדט או שניים. הן מתפקדות כאבני לגו שאפשר בעזרתן להשלים את בניין הקואליציה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר