הכנסת היא גורם מפתח בפתרון לקיטוב

הכנסת אמורה להיות עמוד השדרה של הדמוקרטיה הישראלית. הגוף שמייצג את הציבור, זה שאמור לקבוע סדרי עדיפויות, לפקח על הממשלה ולהגדיר את גבולות הכוח. ממצאי הסקר מבטאים את מורכבות התפיסה הציבורית ביחס לכנסת: אכזבה וציפייה לשינוי.

אנחנו נכנסים לשנת בחירות. הגיע הזמן לעבור מהשאלות הזהותיות אל השאלות המהותיות. בבואנו לבחור את מי שייצגו אותנו, אנחנו נוטים לחשוב בעיקר מי "דומה לנו", מי יעזור לנו "לנצח" את הצד השני. לפעמים אנחנו שואלים מי ייתן ביטחון. אבל אם באמת רוצים לתקן את המערכת - צריך לשאול שאלות אחרות.

השאלה הראשונה היא שאלת התקווה. מי ייתנו לילדים שלנו עתיד טוב יותר כאן? מי יובילו את המדינה אל שנתה ה־80 כמדינה מאוחדת ויציבה?

השאלה השנייה היא שאלת המדיניות. מהם שלושת הדברים שהכי חשובים לנו עכשיו - ביטחון? יוקר המחיה? ועדת חקירה? מי מציגים מדיניות עם מענה מעשי למה שאנחנו חושבים שהוא עתיד נכון למדינה?

השאלה השלישית היא שאלת הביטחון והחוסן. מול האויבים שלנו מבחוץ, ומול מה שקורה פה בבית - מי ידאגו שנעמוד איתנים, שנדע להגן על עצמנו? מי יחזירו לאזרחים תחושת ביטחון וינהלו את הסיכונים באחריות?

השאלה הרביעית היא שאלת האחדות. מי יהפכו את הפילוג בעם ממכשיר פוליטי לבעיה שיש למגר? מי יתעקשו לעבוד כדי לתת לנו מדינה שקטה יותר ומחוברת יותר?

השאלה החמישית היא שאלת כללי המשחק. מי ייקחו את הוויכוח בין הרשויות ויהפכו אותו לנוסחה שמייצבת את היחסים ביניהן ואת המדינה כולה?

גורם מפתח

וכאן נכנסת הכנסת. לא כסמל, אלא כגורם מפתח. כשהכנסת לא חזקה מספיק, המתחים מתנקזים לבית המשפט. בהיעדר בלמים, מישהו יהיה שם למלא את הוואקום. כך בג"ץ מרחיב את היקף התערבותו ונוגע בליבת שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. החיכוך גובר, ונשחקת הלגיטימציה של כלל המוסדות.

זוהי גם תמונת הקיטוב של ישראל 2026. הנתונים מצביעים על תמונת מראה: מוסדות שנהנים מאמון גבוה בקרב מצביעי הקואליציה סובלים מאמון נמוך אצל מצביעי האופוזיציה - ולהפך. הם לא נבחנים עוד לפי תפקודם, אלא לפי שיוכם הנתפס למחנה. פערי האמון ממחישים שהמחלוקת היא לא על מדיניות או סמכות, אלא על עצם הלגיטימיות של המוסדות.

ביום חגה של הכנסת, ובפתיחת שנת הבחירות, אנחנו נדרשים לשנות את דרך ההסתכלות - מעבר מדמוקרטיה של משברים לדמוקרטיה של מוסדות. מציאות שבה היציבות הלאומית לא תלויה בזהות השלטון ברגע נתון, אלא בעוצמת התשתיות שמחזיקות את המערכת כולה ובאמון שהן יודעות לייצר. כשהכנסת תתחזק ותפקח על הממשלה באופן אפקטיבי - הלחץ על שאר המערכת יפחת, והאיזון בין הרשויות יתייצב.

הכותב הוא ראש מכון תכלית