"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מקור בסיעות החרדיות: הפערים במו"מ על חוק הפטור מגיוס בלתי ניתנים לגישור

הדיונים הפומביים על חוק הפטור מגיוס הוקפאו וההכרעה עברה לחדרים הסגורים • החרדים מנהלים מגעים מול הייעוץ המשפטי בניסיון לגבש חוק שיעבור גם את בג"ץ וגם את הרבנים • בשלב זה, כך מודים במפלגות החרדיות, אין נוסחה מוסכמת שתאפשר פריצת דרך • ח"כ אביחי בוארון: "הסנקציות האישיות כבר קיימות בפועל"

,עודכן
0השמעה
פערים בלתי ניתנים לגישור. עימותים עם מפגינים חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים. צילום: אורן בן חקון

חוק הפטור מגיוס צפוי להגיע בשבוע הבא לנקודה שבה יוכרע טיבו האמיתי. ההכרעה לא תתקבל בדיונים הפומביים בוועדת החוץ והביטחון, שהושהו בשלב זה, אלא במשא ומתן המתנהל בחדרים הסגורים בין נציגי המפלגות החרדיות לבין אנשי הייעוץ המשפטי של הכנסת. הדברים מתנהלים בימים אלה, לאחר סיום הקראת החוק בוועדה על ידי ח"כ בועז ביסמוט.

חברי סיעת "יש עתיד" מתפרצים לדיון על חוק הגיוס בלשכת ביסמוט//ללא קרדיט

עם סיום שלב ההקראה פנו החרדים למגעים במטרה לגבש חוק שיעבור גם את מבחן הרבנים וגם את מבחן בג"ץ, בתקווה להסדיר את סוגיית הגיוס לטווח ארוך. אלא שבשלב זה, כך עולה, הפתרון עוד רחוק. מקור במפלגות החרדיות, המעורה בפרטי המשא ומתן, מסר ל"היום" כי הפערים בין הצדדים בשלב הנוכחי הם "בלתי ניתנים לגישור".

לדברי אותו מקור, זו גם הייתה הסיבהלמשבר התקציב השבוע. החרדים ביקשו לוודא ש"יש על מה לדבר" לפני שהם מעניקים לקואליציה מרווח נשימה נוסף של חודשיים. עם זאת, בשלב זה לא נראה שלרשותם עומד מנוף לחץ משמעותי מול הייעוץ המשפטי של הכנסת.

החרדים ביקשו לוודא ש"יש על מה לדבר" לפני שהם מעניקים לקואליציה מרווח נשימה. רה"מ נתניהו עם ראשי הסיעות החרדיות, אריה דרעי ומשה גפני,צילום: נעם ריבקין פנטון

עמדת הייעוץ המשפטי אמנם אינה מחייבת את המחוקק, אך היא עשויה להיות מכרעת כאשר החוק יגיע לבג"ץ. בשלב זה דורשים אנשי הייעוץ חוק שהחוק יכלול סנקציות ממשיות כבר בשנותיו הראשונות, מנגנון פיקוח אפקטיבי, ובעיקר חקיקה כהוראת שעה - ולא כהסדר קבע, כפי שמבקשות המפלגות החרדיות.

במפלגות החרדיות לא מסתירים את חוסר שביעות הרצון מהדרישות הללו. לשיטתם, יש לרכך את הוראות החוק, ובעיקר לצמצם ככל האפשר את הסנקציות. אגודת ישראל דורשת ביטול מלא של הסנקציות, בעוד יתר הסיעות החרדיות,שתמכו בתקציב, מוכנות להסתפק בריכוך משמעותי.

במפלגות החרדיות לא מסתירים את חוסר שביעות הרצון. הפגנת חרדים נגד הגיוס מול תל השומר,צילום: יוסי זליגר

שני גורמים באגודת ישראל אמרו ל"היום" כי הסיעה תמשיך לעמוד בקו התקיף שלה נגד חוק הפטור מגיוס. "יש חודשיים", אמרו, "ונילחם להסדיר את מעמד בני הישיבות, כדי לוודא שלא יחולו סנקציות על מי שתורתו אומנותו".

ראש הממשלה נתניהו גם הוא "נכנס לאירוע". בשבוע שעבר הוא זימן את ביסמוט לפגישה - ולפי גורמים המעורים בפרטים "שיבח את התקדמות החקיקה - וביקש לדחוף קדימה עד אישור החוק". כדי לאפשר זאת - נתניהו שוקל בימים האחרונים מהלך חריג: קיום פגישה ישירה עם הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, כדי לאפשר את פתרון המחלוקות והשלמת החקיקה.

ח"כ אביחי בוארון מהליכוד התייחס לעמדת הייעוץ המשפטי בשיחה עם "היום" ואמר כי קיימים חילוקי דעות מהותיים, אך לדבריו ניתן לגשר על הפערים. "אני לא מבקר את מירי ולא את הייעוץ המשפטי באופן אישי", הדגיש. "הסנקציות האישיות כבר קיימות בפועל - אי-יציאה מהארץ, מגבלות תעסוקה ואי-יכולת להוציא רישיון נהיגה. לא צריך הוראת שעה, אלא הסדר קבע שיוביל לכך שמי שלומד ילמד ומי שלא - יתגייס".

"מי שלומד ילמד ומי שלא - יתגייס". ח"כ אביחי בוארון,צילום: אורן בן חקון

במקביל, סקר חדש של פורום המילואימניקים הדתי-לאומי מעלה כי תמיכה בחוק הגיוס עלולה לעלות למפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית בקולות מתלבטים. על פי הסקר, שבוצע על ידי "דיירקט פולס", כ-15 אחוזים ממצביעי הציונות הדתית בבחירות האחרונות - המקבילים לשני מנדטים - ציינו כי קידום החוק יקטין את הסיכוי שיצביעו שוב לבצלאל סמוטריץ' ולאיתמר בן גביר.

עוד עולה מהסקר כי כ-55 אחוזים ממצביעי המפלגה אינם מאמינים שהרבנים החרדים מוכנים לשינוי אמיתי שיוביל לשוויון מחודש בנטל. יו"ר פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, יאיר וייגלר, אמר כי "אין מקום לפרשנות: לחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית אין תמיכה בציבור הדתי-לאומי. חוק שלא מביא לגיוס בפועל לא יזכה לאמון ולא לתמיכה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר