המחלוקות, הקשיים והסיוכיים המשפטיים: חוק הםטור מגיוס מגיע לישורת האחרונה

חודשיים של דיונים מרתוניים בוועדת חוץ וביטחון בשאלת גיוס החרדים מתקרבים לסיומם. ההערכה היא שהוועדה תצביע על החוק עד סוף השבוע הבא, אך האופטימיות רחוקה. הפערים המשפטיים תהומיים, והעתירות נכתבות בימים אלה. החוכמה היא להביא חוק שגם יעבור את מבחן בג"ץ.

מהלך הדיונים עד כה חושף דינמיקה בעייתית: ככל שהוועדה יורדת לרזולוציות הטכניות, כך מתגלה עומק הפער האידיאולוגי. כפי שעולה מהדיונים, נציגי המגזר החרדי מוכנים לבלוע חלק מהדרישות בניסוחים משפטיים עמומים, אך מציבים חומת בטון בכל הנוגע למעמד ראשי הישיבות והאוטונומיה המוסדית שלהם. עבור הייעוץ המשפטי לממשלה והיעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון, ויתור בסעיפים אלו שומט את הקרקע מתחת ליכולת לאכוף את החוק באמת.

יעדים במקום חובת גיוס אישית

המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלה הבסיסית: מי חייב בגיוס? הייעוץ המשפטי לממשלה דורש שברירת המחדל תהיה חובת גיוס אישית לכולם, אחידה ושוויונית לכל הציבור החייב בשירות צבאי, כולל בני הציבור החרדי.

הנוסח הנוכחי של החוק הופך את הלוגיקה. כל החרדים פטורים משירות, למעט מספר מסוים של חרדים שצריכים להתגייס על פי יעדי גיוס שנתיים שייקבעו בחוק, ורק אי־עמידה בהם תוביל לסנקציות מסוימות, אך כל עוד היעד מתמלא - אף אחד לא יוכל לאכוף על פרט חרדי להתגייס. במודל זה, בני הציבור החרדי לא חבים חובת גיוס אישית כמו כל הצעירים בישראל - "הקהילה" היא זו שתצטרך למלא יעד, ולא יהיו סנקציות אישיות על מי שלא מתגייס. הייעוץ המשפטי מתח ביקורת על כך שהמדינה לא תוכל להפעיל סנקציות פליליות הנובעות מהיעדר התייצבות לשירות צבאי, הקיימות ביחס לכלל אוכלוסיית המשרתים כיום, במודל של קביעת יעדים.

נציגי המגזר החרדי, לעומת זאת, רואים במודל היעדים את הבסיס להסכמה. מבחינתם, זו הדרך היחידה לאפשר את המשך קיומה של חברת הלומדים תוך מתן מענה לצורכי הצבא.

הפחתת יעדי הגיוס בדיעבד

הצעת החוק מאפשרת לוועדה מייעצת לקבוע בדיעבד שצה"ל לא הקים מספיק "מסלולים מותאמים", ובשל כך להפחית את יעד הגיוס לאותה שנה. הייעוץ המשפטי לוועדה מגדיר זאת כ"פגם שורשי" - מתן סמכות לגוף חיצוני לשנות יעדים שנקבעו בחקיקה ראשית מרוקן את החוק מתוכן.

לדברי הייעוץ המשפטי לוועדה, הורדת היעד בדיעבד מבטלת את קביעת המחוקק ואת המשמעויות היישומיות של אי-עמידה ביעד - הפחתת התמיכה בישיבות ושלילת הטבות אישיות ומתן אפשרות לקביעה בדיעבד כי אי עמידה בהם הייתה מוצדקת בשנת גיוס מסוימת, עלולה להפוך את ההסדר לחסר תוקף מעשי. הסעיף הזה חשוב ביותר לחרדים, ולא נראים סימני פשרה בנושא.

היעדר סנקציות אפקטיביות

למעשה, הייעוץ המשפטי לממשלה סבור כי הסנקציות האישיות הפליליות במודל היעדים לא יחולו על בני הציבור החרדי, מה שיהיה פגיעה קשה בשוויון מאחר שאם תהיה עמידה ביעדים, לא ניתן יהיה לפעול מול כל פרט שישתמט מחובת הגיוס הכללית. גם הייעוץ המשפטי לוועדה הדגיש כי מנגנון של שלילת הטבות אישיות אפקטיביות הוא שיוביל לצמצום אי־השוויון בנטל.

כמו כן, הסנקציות הקבועות בהצעת החוק יחולו על מוסדות הלימוד ולא יופעלו כסנקציות אישיות, והן יופעלו רק לאחר זמן ממושך. יצוין כי גם את הסנקציות המוזכרות בהצעה יהיה קשה מאוד להחיל באופן משמעותי, וזאת בגין קריטריונים קשיחים להחלתן.

מבחינת החרדים, הדבר לא בא בחשבון. בכיר ביהדות התורה ציטט בדיונים: "אין עונשין אלא אם כן מזהירים". הייעוץ המשפטי גם מתנגד לביטול גורף ואוטומטי של הסנקציות בגיל 26 (גיל הפטור). הטענה היא שהטבות כלכליות משמעותיות, כמו הנחה במס רכישה או מעונות יום, רלוונטיות דווקא בגילים מאוחרים יותר, ולכן יש לשקול להמשיך לשלול אותן גם אחרי גיל 26 למי שלא שירת. נציגי המגזר החרדי טוענים כי זו "סנקציה קשוחה ואפקטיבית" גם כך, ושהסנקציות נועדו לעודד גיוס ולא להעניש את מי שבוחר לשבת ללמוד. לכן הם מתנגדים בתוקף לשלילת הטבות לאחר גיל הפטור.

היעדר מנגנוני פיקוח

בלב המחלוקת עומדות שתי שאלות קשורות: כיצד לוודא שתלמידי ישיבות אכן לומדים, ומי אחראי לפיקוח?

הייעוץ המשפטי לממשלה דורש להדק את הפיקוח על נוכחות התלמידים בישיבות כתנאי לדחיית שירות. ההמלצה כוללת שימוש באמצעים ביומטריים או דיגיטליים לאימות נוכחות יומית, כדי למנוע דיווחים כוזבים. מבחינת הייעוץ המשפטי, בלי מנגנון פיקוח אפקטיבי החוק הופך לחסר משמעות - אין דרך לוודא שמי שמקבל דחיית שירות אכן עומד בתנאים. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מסתפקת בדיווחים של הישיבות עצמן, מבלי לקבוע אמצעי אימות עצמאיים.

גם הייעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון ציין במהלך הדיונים כי בהצעת החוק כלולים הסדרים שמחלישים את האפקטיביות של הפיקוח, וכי יש לקבוע הוראה מפורשת לגבי פקיעת צו דחיית השירות של תלמיד ישיבה שנמצא כמה פעמים כי אינו נוכח בישיבה, ולא להותיר זאת לשר הביטחון. עוד ציין כי נכון שהפיקוח ייעשה על ידי משרד הביטחון, ולא יופרט לגורמים חיצוניים.

מעבר לכך, הצעת החוק מטילה את האחריות לדיווח ולפיקוח על "מנהל הישיבה". הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד בתוקף ודורש להטיל את האחריות על ראש הישיבה - הדמות החינוכית והרוחנית. הנימוק: מדובר בסמכויות מהותיות המחייבות היכרות עם התלמידים, ולא רק ניהול טכני.

נציגי המגזר החרדי מתנגדים בתוקף לשני הדברים. לפיקוח ביומטרי או דיגיטלי - שכן מבחינתם זו התערבות חסרת תקדים בעולם הישיבות, שעלולה לפגוע באוטונומיה המוסדית. ולהטלת אחריות על ראש הישיבה - שכן בעוד כל אחד יכול להיות מנהל, ראש ישיבה הוא סמכות רוחנית, והם מסרבים לאפשר למדינה "לפגוע" בראשי הישיבות על ידי הטלת אחריות משפטית עליהם. אלו קווים אדומים עבור החרדים, שלא מוכנים להתפשר בנושא.

מי נחשב לחרדי?

הצעת החוק מגדירה "חרדי" לצורך עמידה ביעדים כמי שלמד במוסד חרדי במשך שנתיים בגילים 18-14. הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להגדרה זו וטוען שהיא רחבה מדי ועלולה לכלול יוצאים בשאלה או נוער בסיכון שנפלט מהמסגרות.

ההמלצה של הייעוץ המשפטי היא לצמצם את ההגדרה ולבחון שנות לימוד הקרובות יותר למועד הגיוס, כדי לוודא שמי שנספר כיעד גיוס אכן משתייך לציבור החרדי.

החרדים, לעומת זאת, לא ישנו את עמדתם בנושא זה. זוהי ליבת החוק מבחינתם - הם אינם מעוניינים לגייס בחורי ישיבות, אלא בונים על מילוי היעדים באמצעות נוער נושר וצעירים חרדים שעובדים. פשרה אפשרית מבחינת החרדים: דרישה לשינוי ביעדים במקביל.

מטרת החוק מהו הערך העליון?

הצעת החוק מונה שלוש תכליות מרכזיות: צמצום אי־השוויון, שילוב בתעסוקה והכרה בערך לימודי התורה. הייעוץ המשפטי לממשלה דרש מהוועדה להכריע מהו היחס בין התכליות הללו - אם הן שוות מעמד, או שיש עדיפות עליונה לצורכי הביטחון והשוויון, שכן לדברי הייעוץ המשפטי לממשלה צמצום אי־השוויון אמור להיות הערך המרכזי. נציגי המגזר החרדי, לעומת זאת, דוגלים בכך שכל המטרות יהיו שוות ערך, ומתנגדים למתן עדיפות לשוויון על פני ערך לימוד התורה. שאלת הערך המרכזי משמעותית, מכיוון שכל סעיפי החוק יפורשו בהתאם לערך המרכזי שלאורו החוק חוקק.