לפיד תקף את החשב הכללי - שהשיב: "זו מציאות שהייתה גם בתקופתך"

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, השיב היום (שני) לפנייתו הדחופה של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, בעקבות הגילויים שנחשפו בדיון בבג"ץ בנוגע להעברת תקציבי חינוך חרדי בניגוד לחוק. במכתב חריף דחה רוטנברג את הטענות לפרקטיקה עבריינית שיטתית, והבהיר כי מדובר במציאות תקציבית מערכתית מוכרת ורבת שנים, ולא בהתנהלות בלתי חוקית.

בפתח מכתבו ציין רוטנברג כי לנוכח "חומרת הטענות והלשון החריגה שנבחרה", מצא לנכון להעמיד את הדברים על דיוקם. לדבריו, החשב הכללי אינו יוזם תקצוב, אינו קובע מסגרות תקציב ואינו אחראי לעיתוי אישורן, אלא מופקד על ניהול מימוש התקציב בהתאם לדין, ובפרט במצבים שבהם קיימות התחייבויות תקציביות בפועל שהמדינה מחויבת להן.

רוטנברג דחה את טענת לפיד שלפיה מדובר בהתנהלות "עבריינית", וציין כי הפערים בין התקציב המאושר לבין היקף ההתחייבויות בפועל, לצד ריכוז העברות תקציביות לקראת סוף שנת הכספים ועיכובים מתמשכים באישורן בוועדת הכספים, הם תופעה מוכרת שהתקיימה גם בתקופות שבהן לפיד עצמו כיהן כשר אוצר, כראש ממשלה וכשר חוץ. לדבריו, גם אז המדינה המשיכה לפעול, שכר שולם והתחייבויות חוזיות קוימו באמצעות כלים ניהוליים זהים.

פנייתו של לפיד לחשב הכללי הגיעה בעקבות הדיון בבג"ץ בעתירות נגד החלטת ועדת הכספים להעביר יותר ממיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה. במהלך הדיון הודתה המדינה כי רוב התקציבים הועברו למוסדות בניגוד לחוק, והבהירה כי כיום אין תוכנית פיקוח מספקת המאפשרת לוודא עמידה מלאה בדרישות הדין.

על רקע גילויים אלה פנה לפיד לחשב הכללי ודרש לקבל לידיו, ללא דיחוי, פירוט מלא של כלל ההעברות התקציביות שבוצעו בשלוש השנים האחרונות. במכתבו טען כי ועדת הכספים וחבריה פעלו מתוך הנחה שגויה כי החלטותיהם מבוצעות כחוק, בעוד שבפועל הועברו כספים בהיקפים גדולים בניגוד לדין, והביע חשש כבד כי אין מדובר באירוע נקודתי אלא בפרקטיקה שיטתית הפוגעת בכספי הציבור.

"בחירה בין נזק מיידי לשיתוק"

בתשובתו הדגיש רוטנברג כי ניהול תזרים הביצוע בקצב שונה מקצב התקצוב נוגע בראש ובראשונה לחבויות חוקיות, ובהן תשלומי שכר, תקצוב מכוח חוק והתחייבויות משפטיות מחייבות. לדבריו, גם בתחומים שוטפים ובסיסיים - כגון אחזקת משרדים, תשלומי ארנונה ופעילות שוטפת - מסגרות תקציביות מאושרות לא אחת באיחור ניכר, מצב שעלול להוביל לשיתוק מיידי של פעילות משרדי הממשלה.

רוטנברג הביא דוגמאות לתקציבים שאושרו רק בסוף השנה, ובהם תקציב הביטחון, תקצוב שכר המורים, רכש חיסונים ותגמולים לנפגעי פעולות איבה, ותהה האם הציפייה היא לעצור תשלומים אלה לאורך השנה כולה. לדבריו, הבחירה של הדרג המקצועי היא בין נזק ודאי ומיידי - כגון הלנת שכר ופגיעה באזרחים - לבין סיכון מנוהל, המוכר וידוע לגורמים המשפטיים, הכלכליים והפרלמנטריים.

החשב הכללי הדגיש כי פעולות ניהוליות אלה אינן יוצרות גרעון תקציבי בלתי מכוסה, וכי הדרישה החוקית המרכזית - קיומו של כיסוי תקציבי בסוף שנת הכספים - מתקיימת. עוד ציין כי גם עמדת גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה מכירה באפשרות להסדרה בדיעבד, לרבות תיקון או קיזוז תקציבי, כאשר מתעוררות שאלות ביחס לעמידה בתנאים הקבועים בדין.

בסיום מכתבו הזהיר רוטנברג מפני הצגת הפרקטיקה התקציבית כ"מעילה" או "מפעל עברייני". לדבריו, הצגה כזו אינה רק שגויה, אלא גם מסוכנת, שכן היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי, הפועל להגנת כספי הציבור, לשלטון החוק וליציבותה הפיננסית של מדינת ישראל.

ראש האופוזיציה יאיר לפיד השיב להודעת החשב הכללי: "במכתבו של החשב כללי הוא מודה למעשה שהועברו כספים ללא אישור ועדת הכספים, בניגוד לחוק. אלא שהוא מעביר את האשמה למערכת הפוליטית. אני עומד על דרישתי לקבל את כלל ההעברות התקציביות שבוצעו ב-3 השנים האחרונות. אמשיך להיאבק למען הציבור העובד והמשרת".