"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האחדות שכולם רוצים - והמחיר שאיש לא מוכן לשלם

שני שלישים מהציבור משוכנעים שהבעיה הכי גדולה שלנו היא הקיטוב והחלוקה לגושים • כאשר בוחנים הצעות קונקרטיות הדורשות ויתור משני הצדדים, התמיכה הציבורית צונחת • הפיתרון יגיע אם רוב גדול של ישראלים ידרוש מהמנהיגות לעסוק יותר בהסכמים מאשר בחרמות

,עודכן
0השמעה
מי בראש? השאלות לפני בחירות 2026 צפות. צילום: אורן בן חקון

הדו"ח החדש של "יוזמת המאה", שהגיע לידי "היום", חושף את המתמטיקה הפוליטית שמאחורי המילים היפות על "אחדות" ו"ריפוי".

ישראל בונים חוסן - לפיד הציע לנתניהו אחדות| ללא

מדובר בסקר אינטרנטי שנערך על ידי יוזמת המאה, דגם של 501 משיבים לקראת סוף חודש נובמבר 2025.

נתחיל בשורה התחתונה: שני שלישים מהציבור (65%) משוכנעים שהבעיה הכי גדולה שלנו היא הקיטוב והחלוקה לגושים. זה נשמע כמו קונצנזוס מקיר לקיר, נכון? אלא שכאן נכנס המלכוד הישראלי המפורסם: הציבור רוצה אחדות, אבל הוא לא בהכרח רוצה את השותפים שלו באותה אחדות.

הדיל הגדול: ביבי תמורת החרדים. הדו"ח בדק הצעה קונקרטית, כזו שרוחשת מתחת לפני השטח כבר חודשים: "הברית הציונית", השמאל מסיר את החרם על נתניהו, הימין מוותר על הברית עם החרדים.

נתניהו ושרה בבחירות לוועידת הליכוד,צילום: אורן בן חקון

כאן, המספרים צונחים: רק כ-31% מהציבור תומכים בנכונות לשלם את המחירים הכואבים האלה. מסתבר שקל יותר לדבר על "מדינה יהודית ודמוקרטית" מאשר להגיד "כן" לנתניהו או "לא" לגולדקנופף.

לעומת זאת, 60% ממשיבי הסקר מסכימים שישראל צריכה עכשיו קואליציה רחבה שמאחדת גושים שונים, כאשר קווי היסוד הם הסכמה על היותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הפתעת הליכוד הנתון המעניין באמת מסתתר בפילוח הפנימי של הליכוד: 79% מסכימים ליוזמה של ברית ציונית. 62% לקואליציה רחבה שקווי היסוד שלה הם ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ו-64% על כך שהבעיה האמיתית היא קיטוב. עוד עולה מהסקר, כשליש ממצביעי המפלגה (32%) מוכנים לוותר על הברית ההיסטורית עם המפלגות החרדיות בתמורה להסרת החרם על נתניהו וקואליציה רחבה. זהו מספר דרמטי שמלמד על שחיקה עמוקה ב"ברית הגורל" בין הליכוד לחרדים, לפחות בדרג השטח.

נפתלי בנט,צילום: גדעון מרקוביץ'

נתון מעניין נוסף הוא שככל שרמת הדתיות עולה כך גדלה הנטייה ימינה וככל שהגילך עולה כך גדלה הנטייה למרכז. הדתיים נמצאים ב-51% שיצביעו לימין, מסורתיים ב-46% וחילונים עם 30%

הדור שלא ידע את הקיטוב? שימו לב לצעירים (גילאי 18-34): הם פחות מתרגשים מהקיטוב. בעוד שבדור המבוגר (55+) 69% רואים בקיטוב בעיה מרכזית, בקרב הצעירים המספר יורד ל-59%. הם לא מחפשים "תיקון" או "ריפוי", הם כנראה פשוט רגילים לזה.

בשם האחדות איך קוראים לילד? הציבור עדיין מעדיף את המונח הישן והטוב "ממשלת אחדות" (53%), אבל השם "הברית הציונית" מתחיל לתפוס תאוצה, בעיקר בימין ובמרכז ימין, שם הוא מעורר תחושת חיבור חזקה.
בשורה התחתונה: הישראלים רוצים להתחבק, אבל הם עדיין לא בטוחים מי צריך לוותר.

יו"ר כחול לבן בני גנץ,צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

פולי בורנשטיין מנכ״לית יוזמת המאה: "מהסקר הזה עולה תמונה מאד חדה: הציבור הישראלי מבין שהחלוקה של המערכת הפוליטית לשני גושים יריבים ולעומתיים תוקע את המדינה. יש רוב גדול בציבור שרוצה קואליציה רחבה ויציבה, ומזהה את הקיטוב כאיום המרכזי על החברה".

אבל באותה נשימה, רוב הציבור לא מוכן לשלם את המחיר שמהלך של שבירת הגושים דורש, כי הוא מרגיש שישנו פער עצום בין הגושים והוא לא סומך באופן אמון על הצד השני. זה הפרדוקס שצריך להישיר אליו מבט: מצד אחד רצון לממשלה רחבה שתבטא שיתוף פעולה בין שני הגושים, ומצד שני חוסר מוכנות להסיר את החרמות הקיימים.

הפלונטר הזה יכול להיפתר רק אם רוב גדול של ישראלים פרגמטים ידרוש מהמנהיגות הפוליטית לעסוק יותר בבריתות והסכמים מאשר בחרמות. הברית הציונית לא מבקשת למחוק מחלוקות או לכפות אחידות, אלא לייצר בסיס משותף שמאפשר הכרעות, אחריות ושיתוף פעולה רחב. הסקר מראה שהרצון כבר שם. עכשיו נדרש האומץ להפוך אותו לבחירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר