"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חוק הפטור מגיוס

היועמ"שית לוועדת חוץ וביטחון: "צריך סנקציות אישיות אפקטיביות"

ועדת החוץ והביטחון תמשיך מחר את הדיונים בחוק הפטור מגיוס • היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הבהירה כי הסנקציות האישיות הן אחד היסודות הליבתיים של החוק, אך יש לבחון עד כמה בכוחן לצמצם את אי-השוויון בנטל מבלי לפגוע בזכויות

,עודכן
0השמעה
יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט. צילום: אורן בן חקון

ועדתועדת החוץ והביטחוןתמשיך מחר את הדיונים בחוק הפטור מגיוס.הדיונים, שיתקיימו ביום ראשון וביום שלישי, צפויים להימשך משעות הבוקר ועד שעות הערב ואף הלילה המאוחרות. זאת, לאחר ששבוע שעבר התקיים דיון ארוך אחד בלבד ודיון מקוצר נוסף, בעקבות העיסוק במשבר "הגדלות הרמטכ"ל".

יו"ר ועדת חו"ב, בועז ביסמוט: "הוועדה הזו לא תהיה במה לנאומים פוליטיים" // ערוץ הכנסת

במוקד הדיונים הקרובים: סעיפי הסנקציות האישיות בחוק - הן כלפי משתמטים פרטניים והן כלפי כלל בני הישיבות, במקרה שהציבור החרדי לא יעמוד ביעדי הגיוס.

לקראת הדיון מחר, היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הבהירה כי הסנקציות האישיות הן אחד היסודות הליבתיים של החוק, אך יש לבחון עד כמה בכוחן לצמצם את אי-השוויון בנטל מבלי לפגוע בזכויות. לדבריה, השנים הראשונות לאחר העברת החוק קריטיות לבחינת האפקטיביות שלו, ולכן יש לבחון האם נכון לפרוס את הסנקציות על פני שלוש שנים, כפי שמוצע בנוסח החוק.

דיוני מתווה חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

פרנקל-שור המליצה לשקול שלילת הטבות נוספות, ובהן גם הטבות בארנונה; לבחון העלאת גיל סיום הסנקציות - למשל העלאת הגיל שבו תסתיים שלילת תקציבי המעונות למשתמטים מעבר לגיל 26, מתוך הבנה שדווקא בגילים מבוגרים יותר הסנקציה משמעותית יותר; וציינה כי שלילת רישיון הנהיגה חלה רק על הוצאת רישיונות חדשים, ולכן עשויה להיות לא אפקטיבית.

עוד המליצה לשקול שילוב גורם משפטי בוועדת החריגים, וכן לבחון את הצבת נציג ועד הישיבות בוועדה כממליץ בלבד - ולא כחבר מן המניין.

בקרב הנציגות החרדית, אגודת ישראל החסידית נחשבת למתנגדת החריפה ביותר לסנקציות האישיות נגד בני ישיבות, וסעיף זה צפוי להיות אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בחוק הפטור מגיוסשל ח"כ ביסמוט.

יצחק גולדקנוף יו"ר אגודת ישראל,צילום: אורן בן חקון

על רקע ההתקרבות למועד העברת התקציב בקריאה ראשונה בכנסת, הדיונים צפויים להיות סוערים מהרגיל - וההכרעה סביב הסנקציות עשויה להשפיע גם על השאלה האם החרדים יוכלו לתמוך בתקציב ללא התקדמות ממשית בחוק הגיוס. ככל שהייעוץ המשפטי מעלה קשיים בחוק, סיכויו לעבור בג"ץ ולפיכך גם את משוכת תמיכת החרדים - מצטמצמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר