"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ח"כ נוסף מהליכוד ברשימת המתנגדים הפוטנציאליים לחוק הגיוס

למערכת "היום״ נודע כי בליכוד מתגברים הקולות שמביעים הססנות ואף הסתייגות מחוק הגיוס, כעת מצטרף לרשימה גם הח"כ אלי דלל • בסביבתו טוענים: "אנחנו לא בטוחים שהנוסח של ביסמוט תואם את האג׳נדה של אלי"

,עודכן
0השמעה
מתווה החוק הגיוס של ח"כ בועז ביסמוט. צילום: אורן בן חקון

בליכוד מתגברים הקולות שמביעים הססנות ואף הסתייגות מחוק הגיוס. כעת, ח״כ אלי דלל מאותת שגם הוא עשוי שלא לתמוך בחוק - ואומר למקורביו ש״יבדוק טוב-טוב את הנוסח של ביסמוט״ – כך נודע ל״ישראל היום״.

דלל שקל ריצה לראשות עיריית נתניה והחליט לפרוש בסופו של דבר עקב הסקרים שצפו ניצחון ליו״ר האופוזיציה בעיר, אבי סלמה. לפי מקורות בסביבתו של דלל, הוא החליט להתמקד מעתה בעשייה הפרלמנטרית שלו בלבד – ובפרט, להתעמק בסוגיית חוק הגיוס. ״אנחנו לא בטוחים שהנוסח של ביסמוט תואם את האג׳נדה של אלי – הוא לא טוב למילואימניקים, לא טוב לחיילים הסדירים, ומעורר המון קשיים גם בסוגיית השיוויון בנטל״, אמרו מקורבים לדלל.

במקביל, עומדת תלויה עדיין ההתנגדות המוצהרת של חברי הכנסת אדלשטיין מהליכוד וסגנית שר החוץ, שרן השכל, מהימין הממלכתי של השר גדעון סער. לצידם מתנגד פוטנציאלי בולט נוסף הוא ח״כ דן אילוז, שהיה בין ראשוני המתנגדים לחוק בנוסחו הנוכחי – ומספר ח״כים נוספים שבשלב זה לא נותנים פומבי להסתייגותיהם. בין השמות שהוזכרו בעבר כמתנגדים פוטנציאליים - ח״כ אליהו רביבו, ח״כ מיכל וולדיגר, ח״כ משה סעדה, והשר עמיחי שיקלי.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט,צילום: אורן בן חקון

אתמול, אילוז שלח מכתב לפעילי ליכוד – בקריאה ללחוץ על המפלגה לדרוש חוק גיוס אמיתי. ״ההתעקשות שלי בנושא חוק הגיוס היא לא ׳מרד׳ – ולא ׳דווקא׳ – היא זעקה של אחריות. החוק המוצע כרגע אינו מביא בשורה, ולצערי עלול להנציח את המצב הקיים במקום לתקן אותו״, כתב אילוז. לדבריו, החוק הנוכחי הוא ״צעד אחורה״ ו״ישראבלוף״, ויוצר אפליה לרעה נגד החרדים, במקום לדרוש שירות מכולם – יהודים וערבים.

בתנועה היו מי שהגיבו בחיוב לאילוז וחיזקו אותו – אך במקביל ״לא כל התגובות היו חיוביות״, סיפר מקור בליכוד.

ההתפחויות הצפויות

בשלב זה – במערכת הפוליטית עולות כמה סברות באשר להתפתחויות הצפויות: השערה אחת גורסת כי החוק כלל לא יגיע למליאה בשל אי-היתכנות פוליטית להעבירו, והדיונים בשלב זה מהווים ״משיכת זמן״, שנועדה להאריך את חיי הממשלה. לפי סברה זו, ייתכן שהקואליציה תצליח להעביר תקציב ומשם לחתור לבחירות בתאריך מוסכם עם החרדים, ככל הנראה ביוני.

השערה אחרת גורסת כי נתניהו יצליח לשבור אט-אט את ההתנגדות במפלגתו, ולהגיע למצב של שניים-שלושה מתנגדים וכמה נמנעים, בקונסטלציה פוליטית שתאפשר לו להעביר את החוק. עם זאת, תרחיש כזה דורש תמיכה, חלקית לפחות, של אנשי ״אגודת ישראל״ בחוק - תמיכה שנתניהו יתקשה לגייס כל עוד נוסח החוק כולל סנקציות אישיות נגד בחורי ישיבה משתמטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר