"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ועדת חקירה שאינה ממלכתית תטייח את האמת
התמיכה בוועדה כזו חוצה מחנות פוליטיים - הציבור מבין שהאירוע מחייב בירור נטול פניות • הוועדה, כמו גופים ממלכתיים אחרים, הפכו לסדין אדום בעיני הממשלה
הפגנה בכיכר הבימה בדרישה להקמת ועדת חקירה | צילום: גדעון מרקוביץ'

ועדת חקירה שאינה ממלכתית תטייח את האמת

התמיכה בוועדה כזו חוצה מחנות פוליטיים - הציבור מבין שהאירוע מחייב בירור נטול פניות • הוועדה, כמו גופים ממלכתיים אחרים, הפכו לסדין אדום בעיני הממשלה

ד"ר דנה בלאנדר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"החלטתי להציע לממשלה ללכת בדרך הפשוטה, לפנות לנשיא בית המשפט העליון שיקים ועדת חקירה... אני משוכנעת שאין לנו דרך אחרת. ואני יודעת שיש כאלה בין הצועקים, שאינם רוצים בכלל בוועדת חקירה... אבל אני בטוחה שיש הרבה יהודים טובים ותמימים המתהלכים עם בעיות, עם מכאובים ועם חוסר יכולת להבין מה קרה ולמה ומדוע... אני אומרת שאך ורק לגופו של עניין זה נחוץ, זה הכרחי, זה לטובת העניין, זה טוב לעתיד וטוב שהעם יידע את הדבר, בלי כל טיוח, מה היה, מדוע כן, מדוע לא וכך הלאה".

זה ציטוט מדבריה של ראש הממשלה גולדה מאיר בדיון הממשלה ב־18 בנובמבר 1973 על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה. היום לא נוכל לדמיין אמירות כאלה מפיו של ראש הממשלה. ועדת החקירה הממלכתית, כמו גופים ממלכתיים אחרים, הפכו לסדין אדום בעיני הממשלה.

נתניהו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית%3A "חלק עצום של העם לא יקבל את הרכב הבודקים שאתם מציעים"

נכון ששום ממשלה לא ששה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל היא הכלי היחיד שמסוגל להתמודד עם ממדי הכשל שנחשפו ב־7 באוקטובר. לא ועדה ממשלתית, לא ועדה פרלמנטרית ולא ועדה בהרכב "מאוזן" (נציגי אופוזיציה וקואליציה) שהיא למעשה גוף פוליטי. רק ועדה שתוקם לפי חוק ועדות חקירה, שחבריה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון תהיה בלתי תלויה באמת. כל ניסיון להקים ועדה אחרת אינו ניסיון לברר את האמת, אלא ניסיון לטייח אותה.

הבנה ציבורית

בפועל, הציבור יודע היטב מה נדרש: סקרים עקביים מראים כי יותר מ־70% תומכים בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. התמיכה חוצת מחנות פוליטיים, והיא משקפת את ההבנה שהאירוע שהתרחש מחייב בירור עצמאי, עמוק ונטול פניות. גם המשפט הישראלי מכיר בכך שבמקרים חריגים במיוחד, אף שהחוק קובע כי הממשלה "רשאית" להקים ועדת חקירה, כאשר מדובר בכשל לאומי בקנה מידה גדול - החלטה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית עלולה להיות בלתי סבירה.

בג"ץ אמנם אינו ממהר להתערב בשיקול הדעת של הממשלה בהפעלת סמכויותיה, אך אירועי 7 באוקטובר עשויים להיות אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הוא יעשה כך.

מחבלים ב-7 באוקטובר, צילום: רשתות ערביות

עם זאת, חשוב לומר ביושר: ועדת חקירה ממלכתית לא תספק תשובות מיידיות. עבודתה תימשך שנים, בשל היקף העדויות, החומרים והסוגיות שתידרש אליהן. ומכל מקום התרומה העיקרית שלה היא ברמה המערכתית, למידת הלקחים שתאפשר להימנע מהמחדל הבא, ולאו דווקא ההמלצות האישיות.

ולכן גם כשתוקם הוועדה, אסור שהציבור יישב בחיבוק ידיים וימתין למוצא פיה. התביעה של הציבור מנבחריו להפגין אחריות ציבורית היא בלתי תלויה בעבודת הוועדה. אסור שהקמת הוועדה תקפיא את הביקורת הציבורית. ועדת חקירה ממלכתית אינה סופה של הדרך אלא תחילתה. היא הצעד הראשון בדרך הארוכה להפיכת הפצע המדמם של 7 באוקטובר לצלקת, אמצעי הכרחי להשבת אמון הציבור, והוכחה שאנו כחברה וכמדינה מסוגלים ללמוד מהכשלים כדי לתקן לטובת עתיד טוב ובטוח יותר.

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...