האמת שנתניהו רוצה לקבור: למה ישראל חייבת ועדת חקירה על 7 באוקטובר

מעל שנתיים חלפו מהיום שבו התחולל אחד האסונות הגדולים בתולדות המדינה: אירועי שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. למרות זאת עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבירור הכשלים הרבים שהתגלו באותה שבת. המצב המשונה הזה מהווה כשל מערכתי אמיתי וגם חרפה לאומית. לא יתכן שמעל 1200 ישראלים נרצחים בדם קר כשעוד עשרות נחטפים לרצועת עזה ואין גורם בלתי תלוי שחוקר מה קרה. הכשל הגדול הזה מתעצם לנוכח העובדה שבאותו יום כשלו במשך שעות ארוכות כל המערכות הביטחוניות בארץ.

כך, במקום להיות כבר בעיצומו של תהליך תיקון הכשלים, ממשלת ישראל מתחמקת, בתרגילים שונים, מהקמת ועדה כזו. הטענה המרכזית של מתנגדי הקמת הוועדה קשורה לחשד שנשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, מוטה פולטית. "השופט עמית ימנה ועדה שתתקע את החץ מראש ותקבע מראש מי האשמים עוד לפני התחלת החקירה", אומרים בממשלה ובקואליציה.

עמדה זו היתה לגיטימית לו היה מדובר באירוע בדרגת חומרה קלה. לא כך המצב במקרה הנוכחי. שהרי בשבת שמחת תורה, כשלו כל המערכות שאמורות להגן עלינו מפני מציאות כזו בדיוק. הכשל הזה כל כך גדול ויסודי עד שטענות על הטיה פוליטית מתגמדות לידו. גם חוקרים עם עמדה פוליטית מוקדמת יתאמצו לחקור לעומק את הכשלים והגורמים למה שאירע, ללא קשר לזהותם והשתייכותם המפלגתית והפוליטית. הסיבה לכך פשוטה, אם יש אינטרס ששותפים לו כל חלקי העם בישראל הרי שהוא אינטרס השרידה שלנו כוילה בג'ונגל. לכן, ברור לחלוטין שחוקרי הוועדה יעסקו ברוב זמנם בנושאים הרחוקים מפוליטיקה כמרחק מזרח ממערב. 

את האמת הפשוטה הזו מנסים גורמים שונים לטשטש במגוון תרגילים ושיטות הלקוחים מעולמות הלוחמה הפסיכולוגית. הגורמים האלו מהלכים אימים על הציבור בטענה כי ועדה כזו תחסל את שלטון הימין בישראל. הם טוענים שמדובר בעוד דרך של כוח קפלן לפעול להפלת הממשלה וחיסולו הפוליטי של נתניהו ועוד טענות ממין זה. למרבה הצער, השיטות האלו הצליחו ויצרו דעת קהל משמעותית שמתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. כך קורה שהפעולה הראויה וההגיונית ביותר שנדרש לעשות אחרי אירוע כה קשה הפכה לסלע מחלוקת ציבורי. המחלוקת הזו, כך נראה, תאפשר לקבור את הצורך הדחוף בהקמת ועדת חקירה. באם מציאות כזו תקרה, הרי ששעון העצר עד משבר ביטחוני קשה נוסף יחל לנוע.

לכן כאן עולה מעצמה השאלה מדוע לאסון מירון הוקמה ועדה כמעט ללא התנגדות ואילו לאסון גדול פי כמה לא מוקמת ועדה. לצערי תשובה אפשרית למצב הזה קשורה לעובדה שבמשך מעל עשור, מי שהיה האחראי המרכזי על ביטחון אזרחי מדינת ישראל, קרי ראש הממשלה, שגה קשות בהערכת הסכנה הטמונה בארגון הטרור הרצחני חמאס. את האמת הזו תחשוף ועדת חקירה ואת האמת הזו רוצה להסתיר בנימין נתניהו. נכון, השגיאה בהבנת כוונת חמאס היא אשמתם של גורמים רבים במערכת הביטחון. אלא שמעל כל הגורמים האלו, מי שתיזמר את המערכת וגם הפיץ את החשיבה לפיה לחמאס אינטרס לשמר את שלטונו ברצועה היה ראש הממשלה עצמו.

בנימין נתניהו, הוא שאישר את הכנסת הכספים מקטאר. גם הבכירים סביבו גזרו קופונים בעקבות הקשר עם מדינת האויב הזו - כולם נרדמים בשמירה ולא מזהים את המתחולל מתחת לאפם. מבחינה זו אין שום הבדל בין ממשלתו של בנימין נתניהו לבין ההתנהלות של ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד או ההתנהלות של כל ממשלת שמאל שהיתה יורשת את הליכוד.

גרוע מכך, לאורך כל שנות שלטונו של בנימין נתניהו ניכר קושי ממשי שלו להוביל באמת את המדינה. בתחום הפשיעה הרי שהיא קפצה במגזר הערבי במאות אחוזים. הבדואים בנגב עושים במרחב כבשלהם, ומתנהלים למעשה כמדינה בתוך מדינה. באופן דומה, כשל נתניהו גם בכל הקשור לשינוי הלך הרוח במערכת המשפט. לראש הממשלה היו אין סוף הזדמנויות להוביל מינוי של שופטים שמרניים לבית המשפט העליון אך הוא בחר שלא לעשות זאת. הוא גם אפשר למשפטנים של משרד המשפטים להשתולל ולרדוף אנשי ימין מבלי לעצור זאת ולשנות את רוח המשרד. ניתן למציאות הזו שתי דוגמאות בדמותם של שי ניצן ודינה זילבר. מדור בשני משפטנים רציניים מאוד, אך עולמם שונה מהותית מעולמו של הימין הישראלי.

הכשלים האלו שהבאתי לעיל, יעמדו בוודאות במרכז העיסוק של ועדת חקירה, כיוון שלהתנהלות הזו חלק בתהליך שהוביל לשבת שמחת תורה. נכון, לראש הממשלה זכויות רבות ועשייה לא מעטה. אך אין בכל הזכויות האלו את האפשרות להסתיר את כישלונו בשלל תחומים משמעותיים הקשורים בצורה ברורה לתהליך שהוביל לשבת שמחת תורה. האחריות הכבדה הזו, הן המעשית והן המיניסטריאלית כראש המערכת, מחייבת את ראש הממשלה להפיק לקחים ולפרוש מהחיים הפוליטיים. פרישה כזו לא רק שלא תחליש את הימין הישראלי אלא דווקא תחזק אותו כיוון שהיא תאפשר לגורמים צעירים ורעננים לעלות לשלטון ולתקן במדינה את אותם כשלים הראויים לתיקון.