שבוע מכריע: המורדים שעשויים לסכל לקואליציה את חוק הפטור מגיוס

בפעם האחרונה שוועדת החוץ והביטחון דנה בחוק הגיוס, לפני יותר מחודשיים, ישראל עדיין הייתה שרויה במלחמה, עשרות חטופים חיים וחללים עוד היה בשבי - והחזיתות עוד היו מלאות באלפי חיילים מילואים.

רצף הכשלים והאותיות הקטנות: הנוסח החדש של ביסמוט לחוק הגיוס מעורר התנגדות

מאז, המציאות בגבולות השתנתה משמעותית - אבל דבר אחד נשאר ברור: הצורך הדחוף בהרחבת השורות בצה״ל, שתגיע אך ורק מגיוס נרחב בחברה החרדית.

החל מיום שני הקרוב, הוועדה תדון שוב בנוסח חוק הגיוס המחודש של היו״ר בועז ביסמוט - כשעל הפרק שלושה דיונים, כבר בשבוע הקרוב. הצעת החוק נמצאת כעת בתהליכי הכנה לקריאה השנייה והשלישית, לאחר שהכנסת החילה על ההצעה של ממשלת בנט-לפיד דין רציפות.

מספר הדיונים מעתה ועד הקריאה השנייה והשלישית הוא אינו ״מדע מדויק״ – בוודאי בסוגייה רגישה כמו זו, אך ההערכה שההצעה תוכל להגיע לקריאה שנייה ושלישית, ולאישור סופי במליאה, בתוך שבועות ספורים – כשראש הממשלה מעוניין לסיים את ״התסבוכת״ עוד לפני דיוני התקציב בכנסת. בסביבתו תדרכו בסוף השבוע ש״מדובר בחוק מצוין – שיביא לגיוס 23 אלף חרדים״.

ההצעה החדשה של ביסמוט

ההצעה החדשה של ביסמוט לא שונה מהותית מהנוסח הקודם שלו – וכוללת יעדי מתגייסים הדרגתיים, החל מ-8,160 מיום אישור החוק עד אמצע 2027, ועד שיעור השווה למחצית מבני ה-18 החרדיים בשנה החמישית לאישור החוק.

מתגייס ייחשב חרדי אם הוא למד בישיבה במשך שנתיים בין גיל 14 ל-18, וטרם עבר את גיל הפטור, שנקבע על 26. מומחי כלכלה הזהירו מפני עליית גיל הפטור, ואמרו שהוא יקשה על שילוב חרדים בשוק העבודה – כשבמקביל, אם בן ישיבה יעבור הכשרה תעסוקתית, הוא יאבד את פטור הגיוס שלו.

מבחינת הסנקציות – החוק של ביסמוט מציע כמה סוגי עיצומים: סנקציות אישיות על משתמטים (איסור יציאה מהארץ ואיסור הוצאת רישיון נהיגה עד גיל 24, שלילת זכאות לנקודות זיכוי במס הכנסה ולמלגות סטודנטים, וגם שלילת הזכות להתמודד על משרות ״ייצוג הולם״ לחרדים), סנקציות קולקטיביות על בני הישיבות על אי עמידה ביעדים (שלילת הטבות בביטוח לאומי, שלילת הנחות במעונות יום ובתחבורה ציבורית ושלילת הזכות לדיור מוזל) ושלילת תקציבי ישיבות – סנקציה שתחול רק אם לא תהיה עמידה ביעדים נמוכים מעט יותר מהיעדים הכלליים.

פטור מסנקציות אישיות

בנוסף, תוקם ועדת חריגים שתוכל לפטור משתמטים מסנקציות אישיות, ובחוק לא הוצבה מכסת לוחמים, משום שההתאמה ללוחמה נקבעת רק בלשכת הגיוס. כמה חברי כנסת הביעו כבר התנגדות גלויה לנוסח חוק הגיוס הנוכחי, ויצביעו נגד גם במליאה.

ביניהם יו״ר וועדת החוץ וביטחון המודח, ח״כ יולי אדלשטיין, שטען כי ״זהו אינו חוק גיוס שעונה על צרכי צה״ל – אלא פלסטר פוליטי״, ח״כ דן אילוז וסגנית שר החוץ שרן השכל שאמרה ל״ישראל היום״ כי ״החוק לא עונה על צרכי צה״ל, מחזיר את המצב אחורה ונותן שנתיים שלמות לעסקנים החרדים לא לגייס חייל אחד לפני שיש אפילו סקנציה אחת, לחוק כזה לא רק שאצביע נגד, אלא אגייס גוש חוסם״.

גם ח״כ משה סעדה מהליכוד רמז שיתנגד. לצידם הצטרף ראש המל״ל היוצא, צחי הנגבי - עד לא מזמן דמות בכירה בליכוד, שאמר כי ״החוק מכשיר השתמטות ופוגע בביטחון המדינה״. בנוסף, חברי הציונות הדתית, השר אופיר סופר וחה״כ משה סולומון ואוהד טל עשויים גם הם להצביע נגד - לאחר שהבהירו כמה פעמים שלא יתנו יד ל״חוק השתמטות״. גם חברי הכנסת החרדים מ״אגודת ישראל״ עוד לא הביעו תמיכה בחוק - ובסביבת היו״ר יצחק גולדקנופף אומרים כי לא יאפשרו סנקציות נגד לומדי התורה.

אל גולדקנופף צפויים להצטרף במצב כזה חברים נוספים בסיעתו, וההערכה שח״כ יעקב טסלר יצביע בהתאם לעמדת היו״ר. במצב זה – גם אם החוק יאושר בוועדה תוך שבועות ספורים, לקואליציה יהיה קשה מאוד להעביר את החוק. זו גם הסיבה שנעשו בימים האחרונים גישושים בקרב הנציגים הערביים, מתוך תקווה שיסכימו לשבור את מסורת ההתנגדויות לכל חוק ביטחוני – בתמורה לתמיכה עם בני בריתם החרדים.