רצף הכשלים והאותיות הקטנות: הנוסח החדש של ביסמוט לחוק הגיוס מעורר התנגדות

על פי נייר עמדה חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתווה שמקדם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, להסדרת מעמד "תורתו אומנותו", ממשיך להתמקד בהסדרת פטור לתלמידי ישיבות ואינו מספק מענה אמיתי לצורכי הצבא. במסמך, שגובש בידי נשיא המכון, יוחנן פלסנר, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז ועו"ד נעה גשן, נטען כי גם לאחר שנתיים של מלחמה, החוק אינו מעניק שוויון בגיוס ואינו כולל מנגנוני אכיפה אפקטיביים. לדבריהן, "נדרשת חובת גיוס שוויונית עם מכסת פטור מצומצמת בלבד, כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון והכלכלה".

המכון מציין כי מטרת המתווה, בדומה לגרסאות קודמות שהודלפו, היא בראש ובראשונה להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, תוך קביעת יעדי גיוס נמוכים במיוחד. לפי נייר העמדה, הסנקציות שהוצעו בעבר מבוטלות כמעט לחלוטין, כולל הסנקציות שנכללו במתווה הקודם של ח"כ ביסמוט. זאת למרות שבפסיקת בג"ץ האחרונה חודד מחדש עיקרון השוויון בגיוס.

מה קובע נייר העמדה לגבי השוויון בגיוס?

לפי המכון, המתווה אינו מגדיר חובת גיוס אישית אלא מטיל רק יעדים כלליים על הממשלה, ללא השלכות על הפרט החרדי. בזמן שהצבא מבקש להאריך את השירות הסדיר ונטל המילואים נותר גבוה, ההצעה אינה יוצרת שוויון "בין דם לדם", כלשון המסמך. בנוסף, כבר עכשיו מבטל המתווה את הסנקציות הקיימות ומחזיר לחרדים הנחות ותמיכות, ללא קשר לעמידה ביעדים.

המסמך קובע כי הצבא מדווח על חוסר של כ-12 אלף חיילים מיידית ועל יכולת לקלוט את כל 100 אלף חייבי הגיוס החרדים. למרות זאת, יעדי המתווה נמוכים בהרבה: 8,160 מתגייסים בלבד בשנה וחצי הראשונות, ולאחר מכן ירידה הדרגתית. לפי המכון, בתקופה המקבילה הצבא העריך שבפועל כבר היה צריך לגייס כ-17 אלף חיילים חרדים.

לפי נייר העמדה, אף היעדים הנמוכים הללו לא יאכפו אלא במקרה של סטייה חריגה מאוד מהם. בנוסף, היעדים אינם מתייחסים בהכרח לחרדים בלבד וכוללים גם שירות אזרחי ביטחוני. חלק מהגיוס צפוי להישען על בני 25-26, שלהם כבר שני ילדים והם אינם מיועדים כלל ללחימה. עוד נטען כי ועדה בעלת נוכחות חרדית־דתית תוכל לאפס את היעדים במקרה של מחלוקת על תנאי המסלולים.

במכון מוסיפים כי הסנקציות המוצעות "הן חלומו של כל ראש ישיבה": מגבלות על יציאה מהארץ ועל רישיון נהיגה עד גיל 23 בלבד, לצד מגבלות על לימודים אקדמיים ועבודה בשירות המדינה. אלו אינם נתפסים כאמצעי הרתעה משמעותיים, ובכל מקרה הם מתבטלים לחלוטין בגיל 26.

לפי המסמך, גם מועד כניסת הסנקציות לתוקף נדחה לשנים הבאות, ורק לאחר בחינת הפרות אפשריות של יעדי 2027. בפועל, בעוד שהטבות ותקציבים מוחזרים באופן מיידי, אמצעי האכיפה נדחים לשנים מאוחרות. בנוסף, החזרת גיל הפטור ל-26 "כולאת" את הצעירים החרדים שנים ארוכות במסגרות ישיבתיות ללא הכשרה מקצועית, מה שמחליש את שילובם העתידי בשוק העבודה.

המכון מצביע גם על ביטול האפשרות לשלב הכשרה מקצועית במסלול הישיבתי, פגיעה במנגנוני הפיקוח, ואי אימוץ הצעת הפיקוח הביומטרי שהייתה מאפשרת לוודא נוכחות בפועל בישיבות. המסמך מזהיר כי החוק אינו מוגדר כהוראת שעה אלא כחוק קבוע, שאי־עמידה ביעדים במשך שלוש שנים אינה גוררת את ביטולו, אלא מאפשרת תיקונים בלבד.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר אמר: ״לא רק שהחוק הזה לא יוצר תמריצים או כלי אכיפה שיגייסו לוחם חרדי אחד נוסף - הוא מייצר נזק אדיר למדינה. הוא כולא את רוב הגברים החרדים בכוללים עד גיל 26, ואז משחרר אותם לשוק העבודה כשהם נשואים, עם ילדים, ללא השכלה וללא הכשרה מקצועית. כך הם הופכים לנטל כפול על הכלכלה הישראלית: גם לא מתגייסים וגם לא יכולים להשתלב בתעסוקה.״