"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוק ההשתמטות חושף את הלחץ האמיתי בליכוד ובציונות הדתית
בעוד שבועיים תוכל האופוזיציה לשוב ולהניח את החוק לפיזור הכנסת • אם עד אז נתניהו לא ירצה את החרדים, הם עלולים להצביע בעד החוק • נותר לו להחליט עם מי הוא מעדיף לריב
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (ארכיון) | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

חוק ההשתמטות חושף את הלחץ האמיתי בליכוד ובציונות הדתית

בעוד שבועיים תוכל האופוזיציה לשוב ולהניח את החוק לפיזור הכנסת • אם עד אז נתניהו לא ירצה את החרדים, הם עלולים להצביע בעד החוק • נותר לו להחליט עם מי הוא מעדיף לריב

נחמה דואק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הידיעות על מחאה בתוך סיעת הליכוד, נגד חוק ההשתמטות, מוקדמות מדי. אמנם, יש 3-4 חברי כנסת מהליכוד שמביעים אי נחת מהחוק שהניח יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט, ביום חמישי. בד"כ יש פער בין כאבי הבטן הפומביים שלהם, לבין ההצבעה בפועל, שתפקיר אותם לחסדי המתפקדים בפריימריז הקרובים.

מחאה בתוך סיעת הליכוד נגד חוק ההשתמטות, צילום: אורן בן חקון

גם בציונות הדתית אמורים להתקיים בחירות מקדימות ליו"ר המפלגה ולחברי הכנסת מטעמה. הציבור שמייצג בצלאל סמוטריץ' כועס על החוק. במידה והסיעה תתיישר לימין נתניהו, זה יבוא לידי ביטוי בפריימריז שיתקיימו בקרוב. אחרי הכול, אנחנו בשנת בחירות. בני הציונות הדתית מתגייסים ליחידות הכי קרביות, וחלקם בנפגעים גבוה במיוחד. הם לא מוכנים לקבל את עמדת החרדים שאי אפשר לשרת, ללמוד תורה וגם לעבוד. אם מפלגתם תגמגם, אפילו קצת, ירידתם מתחת לאחוז החסימה תהיה מוחלטת וצאצאי המפד"ל יחפשו לעצמם בית פוליטי אחר שישקף את עמדתם ואורח חייהם.

סמוטריץ' לא התייצב בתחילה, כפי שאולי היה מצופה ממנו, בחזית ההתנגדות לפטור מגיוס לחרדים. בשנת 2024 אמר ש"יש מחלוקת משמעותית" עם החרדים על סוגיית הגיוס, אבל שהברית הפוליטית אסור לה שתתפרק בגלל זה. הוא הוסיף, שדרוש חוק גיוס אמיתי שיעמיק את שיתוף החרדים בביטחון הלאומי. רק לאחר שנשמע קול זעקה בתוך הקהל שלו, שהתבטא גם בכלי התקשורת וגם בעלוני השבת בבתי הכנסת, התייצב לצד המתנגדים לחוק השתמטות. בינואר 2025 הצהיר, שהוא שולל ויתורים שמטרתם לשמר את הפטור לחרדים. הוא הדגיש, שגיוסם הוא צורך קיומי בטחוני.

מפגינים נגד חוק הגיוס (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

השבוע, עם הנחת החוק אמר שהחוק ארוך, מסובך ומורכב ושכל מי שמגיב עליו מיידית, עשה זאת בלי לקרוא אף מילה. מצידנו, שייקח את הסופ"ש לקריאה ונמתין לתגובתו.

מי שתמוה שטרם הגיבו רישמית הם שני אנשי מפתח בנושא – ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הבטחון, ישראל כץ, שמופקד על הצבא ועל יישום החוק. שתיקתם די מובנת. נתניהו דחף את החוק, כדי לשמר את הברית עם החרדים. זו הדרך היחידה שיכולה להבטיח לו שלטון גם בסבב הבחירות הבא. לכן הוא דוחף לחקיקה מהירה ולא יגיב בנושא אלא כאשר תהיה וודאות שיש רוב לחוק ההשתמטות. תעיד על כך העובדה, שלא הגיב על הפוסט החריף של איש ימינו עד לאחרונה, ראש המל"ל המודח, צחי הנגבי, שפירסם פוסט חריף נגד החוק. אפילו לא תגובה צפויה כמו – מדובר בממורמר. כץ לא יגיב מחשש למיקומו בפריימריז.

יש אלמנט לחץ נוסף שמפעיל את נתניהו – בעוד שבועיים תוכל האופוזיציה לשוב ולהניח את החוק לפיזור הכנסת. אם עד אז נתניהו לא ירצה את החרדים, הם עלולים להצביע בעד החוק. במסורת הפוליטית נהוג לומר, שחוק לפיזור הכנסת שעבר בקריאה טרומית יוביל לבחירות בטרם זמנן.

נותר לנתניהו להחליט עם מי הוא מעדיף לריב. סביר שיעדיף להשאיר לצידו את החרדים, שכוחם בקלפיות ידוע מראש, ואם יירצה אותם יצביעו נגד החוק לפיזור הכנסת וגם יתמכו בו בבחירות הקרובות. סמוטריץ' לא ממש מעניין אותו כל עוד אינו עובר את אחוז החסימה. את הסוררים בסיעה הוא כבר יישר. אחרי הכל הפריימריז בקרוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...