"ניסיון לשכתב את ההיסטוריה על ידי 'המנצחים'": שתי הערות על ועדת חקירה

מעניין מה חושב ראש הממשלה לעצמו. האם הוא סבור באמת שיש בנמצא אדם רציני שיישב בוועדת חקירה לבדיקת מחדל השבעה באוקטובר ויפטור אותו מאחריות? עושה רושם שכן. ואז מוכרח אדם לשאול את עצמו: "רגע, הוא באמת סבור שכולם יישאו באשמה ובאחריות ובעונש והוא יהיה פטור, ואולי אפילו ינוקה?".

כן, הוא באמת מאמין. והסיבה לכך היא שתיאוריית הבגידה המטורללת עשתה לה כנפיים בימין הישראלי, והצליחה לחלחל אפילו למיינסטרים. ואם יש לנתניהו אופק מילוט מאחריות או מעונש, הוא ביסוס הטענה שבוגדים בתוכנו איפשרו את התרחשות הטבח. עוד הוא מאמין, באמת ובתמים, שבכוחו לשכנע ועדה שנוחה לו - שהעובדה שלא העירו אותו בארבע לפנות בוקר היא מהותית עד כדי כך שהיא מנקה אותו מכל אחריות למה שהתחולל בזמן שישן.

אלה הנרטיבים שבכוונתו לטפח ולהעצים בחודשים הקרובים, כדי לבסס תשתית למילוט מאחריות. ואם תשאלו אותי - זו הסכנה האמיתית בהקמת ועדת חקירה שהממשלה ממנה בפועל: עיקום, עיוות ושיבוש נרטיב המציאות עד כדי כך שיווצר קונפליקט של ממש בין העובדות לבין הנרטיבים. ומכיוון שאנו מתנהלים בעידן בו אין הסכמה אפילו על עובדות יסוד, הניסיון להקים ועדה מוטה ימנע מהציבור את האמת שמגיעה לו, וייקדם שקר, או עיוות, לקדמת הזיכרון של ההיסטוריה.

ובקצרה: ועדת החקירה שנתניהו מבקש להקים אינה המשך המלחמה של הממשלה הזאת בבית המשפט העליון, כי אם ניסיון של ממש לשכתב את ההיסטוריה על ידי המנצחים. וכאשר אני אומר "מנצחים", אני מתכוון לקואליציה ולרוב שיש לה. זה נצחונה האמיתי היחיד - רוב בכנסת ושליטה בנעשה בישראל.

הסטנדרט הכפול

אותה ממשלהשרק אתמול הלכה לבג"ץ כדי לקבל פסיקה- צודקת והיגיונית - שעיקרה: אין מצב שהיועמ"שית תהיה אחראית על חקירה שהיא צד ברור בה; אז אותה הממשלה, שעתיים אחרי, העבירה החלטה שהיא - טובלת עד מעל לראשה באחריות ואשמה לשבעה באוקטובר - תמנה בפועל את חוקרי המחדל המטורף.

ולזה קוראים: מהמקפצה, עם זרנוק. וסטנדרט כפול בקנה מידה פסיכי ממש.

ועכשיו, תמונת מראה: אותם האנשים שלא חושבים שפסול ועקום ומעוות שהיועמ"שית תפקח על חקירת הפצ"רית, מסבירים לנו באופן נחרץ שזה משוגע ממש שממשלה שאחראית לשואת שבעה באוקטובר תקבע מי יחקור אותה.

אלה וגם אלה צודקים. אלה וגם אלה צבועים. מדינה חולה - במחלה שנדמית לי חשוכת מרפא.