הסוף של גלי צה"ל מתקרב? "עוד מהלך מגמתי שנועד לפגוע בדמוקרטיה"

כבר איימו בעבר לסגור את גלי צה"ל:הוקמו ועדות, הורמו גבות - אבל איכשהו התחנה שרדה. הפעם נראה ששר הביטחון ישראל כ"ץ נחוש, ואחרי 75 שנות פעילות אולי ייפול עלינו חתיכת דבר.

"הייתי חבר בזמנו בוועדת זמיר וחשבתי שלא צריך לסגור את התחנה", אומר שמעון אלקבץ שפיקד על גל"צ (2021-2017). "המלצנו שחלק הארי של התוכניות יהיה ממוקד בעולמות התרבות וחיי הצבא והביטחון ופחות בתוכניות פוליטיות. זה גם מה שאמרתי לוועדה הנוכחית, רק שמבחינת שר הביטחון זו היתה כעת אמירה ברורה - וכשהשר אומר, הוא בדרך כלל עושה. אבל למדתי בחיי שצריך לקחת נשימה ארוכה ולזכור שהתחנה עמדה בפני סכנת סגירה מיום הקמתה, ואני רוצה להאמין שהיא תעשה תיקון ותישאר".

"שינתה את כללי המשחק"

אחת הטענות לסגירה היתה שהתחנה השמיעה קולות נגד החיילים והצבא, דבר שלא ייעשה, בטח בתקופת מלחמה. אלקבץ, שאיבד ב־7 באוקטובר את בתו סיון ז"ל, יכול להבין מנין מגיעה התרעומת. "7 באוקטובר היה אבן דרך משמעותית בחיי המדינה, נקודה ששינתה את כללי המשחק והרגישות", הוא אומר. "אנחנו לא מה שהיינו לפני וצריך היה להתייחס ברגישות גדולה, בטח כשמשדרים מתחנה צבאית. אבל היו כאלה שחשבו שגלי צה"ל משמשת תיבת תהודה לקולות שהשמיעו ביקורת עוצמתית מדי. הרי בסוף לא משנה אם תשדר 200 שעות מבסיס ברצועה - כולם יזכרו את מה שרינו צרור אמר".

על הטיקט הזה דהרה במשך תקופה תנועת "אם תרצו", שפעלה במרץ לסגירת התחנה. הפעילות שלה כללה בין השאר הפגנה, החתמת עצומה ונוכחות מוגברת ברשתות החברתיות. "רוב התגובות הגיעו מכאלה שחשבו שצריך לסגור את גל"צ, ויפה שעה אחת קודם", אומר מנכ"ל "אם תרצו" מתן גרפי. "אם היו מוציאים את האקטואליה מהתחנה לפני עשור יכול להיות שדברים היו נראים אחרת, אבל בסוף צבא אמור לנצח, לשמור על המדינה והוא לא צריך תחנת רדיו, בטח כזו שיוצאת נגד צה"ל והמדינה".

היו שאמרו שצריך להפריט את גל"צ, אבל השאלה אם יש מה למכור? "אין מה להפריט, ואני מומחה בנושא", אומר אבי בניהו, שפיקד על התחנה (2007-2001). "להפריט זה אומר למכור, וצה"ל לא ייתן את השם לשום גוף אחר. אף אחד לא ירצה לקנות את פנסיות העובדים, הבניין בדמי מפתח, התדרים ממותגים לגלי צה"ל בכוונת מכוון, ולכן אין מה למכור ומה לקנות. חייבים גם להבין שההחלטה לסגור תוביל לסגירת גלגל"צ שנשענת על המנהלה, התקליטייה והטכנאים של גל"צ. זו סגירה טוטאלית, ואני שמח ששר הביטחון מביא את הנושא לאישור ממשלה, כי שם הדיבור כבר אחר".

מול הטענות לצורך בסגירה מהירה, או אפשרות לשינוי הדנ"א, יש כאלה שמשוכנעים כי מניעי הסגירה הם לגמרי אחרים. "דווקא בגלל שהייתי פוליטיקאי, יו"ר רשות השידור ומנכ"ל הרשות השנייה יש לי נקודת ראות מגוונת", אומר השר לשעבר נחמן שי, שפיקד על גל"צ (1989-1985). "עקבתי אחרי התחנה בשנתיים האחרונות ועשו שם עבודה מצוינת. הרצון לסגור לא ענייני, אלא מגיע ממגמה שרווחת בשלטון להצר את צעדי המוסדות והארגונים ששומרים על הדמוקרטיה. זה משתלב עם ראיונות שנתן השר קרעי והרצונות של נתניהו לחסל את השידור הציבורי ולהעבירו לידיים פרטיות, בתקווה ששם יהיה להם יותר קל להתנהל".

קרובים לסגירה

שי אומר שאם היו רוצים לבדוק את פעילות התחנה ברצינות, היו ממנים ועדה של אנשי מקצוע ולא אחת שמסקנותיה ידועות. משה שלונסקי, שפיקד על גלי צה"ל (1997-1991) ומנע בזמנו את סגירתה, חושב שהיא לא צריכה להשתנות. "אז מה אם היא ביקרה את הצבא?", תוהה שלונסקי. "אם לא תבקר, אתה לא תקשיב. אתה רוצה להאזין, כי אתה מאמין לשידורים וכשצריך מבקרים, ובהמון מקרים חושפים את עבודתם הטובה של החיילים. כל שר ביטחון שמגיע מכריז מלחמה על איראן ומקים ועדה לגלי צה"ל, זה הפרוטוקול.

"אני חושש שהיום, יותר מפעמים אחרות, אנחנו קרובים לסגירה, כי מפקד התחנה הנוכחי, טל לב־רם, היה בעברו כתב צבאי שמכיר היטב את הצבא, הצבא מכבד אותו, נוח לעבוד איתו, אבל לשלטון לא אכפת: הוא רוצה שהתחנה תשרת אותו. אז שלא יספרו סיפורים וכדאי שיביאו טיעונים יותר טובים".