גל"צ הפכה סוף סוף למקום לקולות שונים - דווקא עכשיו רוצים לסגור אותה?

הסיבה שלא הגעתי למבחני המיון לגל"צ? פשוט - כלל לא הוזמנתי • ב-1988 השם "פרץ" עדיין נחשב לחומר "לא ראוי" בעיני מאבחנת בהירת שיער מרמת השרון • עם כמה שגל"צ של אותן שנים הייתה תחנה אליטיסטית - אהבתי אותם • גל"צ כיום היא מה שהייתה אמורה להיות כל השנים - קולות שונים במקום אחד

גל"צ, צילום: יוסי זליגר

שלום כבוד השר כ"ץ, שמע סיפור. בגיל 18, כל החברים שלי היו בני קמ"גים מבאר שבע. כולם קיבלו זימון להיבחן לגלי צה"ל. כשהם חזרו מהמבחנים, כולם תהו למה לא באתי. הרי הייתי "מיני קוטנר" - זה שמתייעצים איתו על כל נושא מוזיקלי שקשור למוזיקה ישראלית.

הסיבה שלא הגעתי למבחני המיון? פשוט - כלל לא הוזמנתי. ב-1988 השם "פרץ" עדיין נחשב לחומר "לא ראוי" בעיני מאבחנת בהירת שיער מרמת השרון. במקום לראות ידע מוזיקלי נרחב ותשוקה לתרבות, היא ראתה בחור צעיר, שחום, דתי ומזרחי מהפריפריה - וקבעה לי קב"א של "לך חפש את החברים שלך מהבלוק בחיל חימוש".

נתניהו קורא לחרם מאזינים על גל"צ, 2022: "היה כאן פיגוע, בואו ניקח להם את הקהל // גדעון מרקוביץ', אורן בן חקון

אבל עם כמה שגל"צ של אותן שנים הייתה תחנה אליטיסטית - אהבתי אותם. ידעתי שהם לא "רעים", הם פשוט לא הכירו אחרת. אבל עם כל ההתנשאות, גל"צ חינכו היטב. הייתי אחד מרבבות נערים בפריפריה שהתבגרו להיות חיילים והאזינו לגלי צה"ל באדיקות. הם היו הפסקול של חיינו.

נכון, כבוד השר, בהחלט היו חסרים שם כמה דקלון ובן מוש, דנוך וקיסר. כן, היו גם תוכניות מתנשאות להחריד שהרתיחו אותי בעיוורונן לכל מה שלא היה הם. אבל תמיד ידעתי - הבעיה היא לא התחנה, אלא התוכן. כי תרבות אמיתית היא היכולת לבחור מתוך מגוון.

"היה זה דווקא יואב קוטנר, בגלי צה"ל, שהשמיע אותי לראשונה", צילום: יעל אלין-קוטנר

בשלהי שנות ה-90 יצרתי את המוזיקה שלי. מוזיקה עם זהות ישראלית שחומה, מזרחית ופריפריאלית. היה זה דווקא יואב קוטנר, בגלי צה"ל, שהשמיע אותי לראשונה.

שוב ושוב כתבתי, גם בעיתון הזה, נגד גל"צ על דחיקת המזרחיות והזנחת הפריפריה. וגל"צ עשו את הדבר הכי לא צפוי: הם הזמינו אותי אליהם. "מה הבעיה שלך איתנו?" שאלה אותי דלית עופר. "אנחנו רוצים להבין ולשנות".

אמרתי, וגם אחרים אמרו - וגל"צ הקשיבו, ושינו. לא מספיק מהר לטעמי, אבל לאחר הטיפה הראשונה - תמיד קל יותר לבאות.

"לפני שנתיים הזמינו אותי לשדר תוכנית שבועית בגלי צה"ל", תחנת גלי צה"ל (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ

גילוי נאות: לפני שנתיים הזמינו אותי לשדר תוכנית שבועית בגלי צה"ל. כשנכנסתי לראשונה לאולפנים הישנים ביפו - חשתי שהמעגל שהתחיל בלשכת הגיוס נסגר. שידרתי את אבי ביטר, ניק קייב, ג'ו עמר וזואי פולנסקי באותה תוכנית.

אתה מבין, כבוד השר, אני מאמין באיכות של מה שאני משדר. תפקיד הרדיו הוא לשדר ולהפיץ תרבות לאוויר העולם - ולאוזניהם של הקרובים והרחוקים שצריכים אותה. האם אתה מסוגל לדמיין את חייך: ילדות, תיכון, צבא, לימודים, אהבות, נסיעות - בלי גלי צה"ל ברקע? האם אתה רוצה לדמיין עולם כזה עבור ילדיך או נכדיך?

 

וזה הדבר הכי גרוע בסגירת גלי צה"ל כאן ועכשיו, כבוד השר. גל"צ כיום היא מה שהייתה אמורה להיות כל השנים - קולות שונים, מקום אחד. אם לא הקשבת להם לאחרונה, אגלה לך שזה בדיוק הסלוגן הנוכחי של התחנה.

דווקא עכשיו גל"צ היא אות ומופת לשידור ציבורי איכותי למען כלל החיילים והחברה הישראלית. מה שקרה הוא שהניתוח הצליח - והחולה חי. ודווקא עכשיו אתה רוצה להוציא אותו להורג?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר