"אפקט הפיתיון" שעשוי להכריע את הבחירות

גדי אתה מתרחק ממני

תיאוריית "אפקט הפיתיון" של פרופ' דן אריאלי היא דרך מצוינת להבין מה עובר על האופוזיציה בישראל, בפתחה של שנת הבחירות 2026.

אריאלי פיצח את הצופן: המוח שלנו הוא לא קובץ אקסל, אלא שדה קרב של רגשות שמעוותים לנו את החשיבה. אנחנו לא יודעים להעריך דברים בערך מוחלט, אלא רק בהשוואה. "אפקט הפיתיון" הוא סוד הקסם של המניפולטורים המקצוענים.

ואיך זה עובד? לדוגמה, כשאנחנו עומדים מול שתי אופציות חזקות, וקשה לנו להחליט: אופציה A הגדולה והבעייתית, או אופציה B, צנועה אבל מרשימה. אנחנו מתלבטים - האם לשלם ביוקר על האופציה המוכרת? האם לקחת סיכון עם השנייה? ואז מגיע הנשק הסודי: אופציה -A (מינוס). היא כמו A, רק פחות טובה.

התוצאה היא שאף אחד לא יבחר ב -A, אבל עצם קיומה הופך את אופציה A המקורית למנצחת. הפיתיון יוצר עבור A יתרון יחסי מיידי וברור, ובכך משכנע את המתלבט לבחור דווקא באופציה היקרה, ה"גדולה", שקודם לכן הוא נרתע ממנה.

בזירת הפוליטיקה הישראלית, נתניהו הוא ה"אופציה היקרה והמוכרת", הוא A, ומביא איתו ברנד של ניסיון, ניהול מלחמה בכמה חזיתות ומיצוב ימני ברור. אבל הוא מגיע גם עם מחיר כבד – קיטוב חסר תקדים, סערות משפטיות וכמובן טבח 7 באוקטובר.

וכך, גם בכלכלה ההתנהגותית של הפוליטיקה - כשאתה ניצב מול שתי אפשרויות דומיננטיות - הוספת שחקן שלישי, חלש יותר, פשוט מטה את הבחירה לטובת ה"אופציה היקרה" והמוכרת. או במקרה שלנו: עצם ההוספה של חמישה מועמדים נוסף על בנט, שלעומת נתניהו הם -A מכיוון שהם חלשים ממנו דרמטית בסקרי ההתאמה לראשות הממשלה - מסיטה את האנשים אל האופציה המוכרת מאז 1996, שוב אל ביבי.

אז איזנקוט וליברמן אולי לא ייבחרו לראשות הממשלה, אבל מול ממשלת ימין על מלא הם מתפקדים כאפקט פיתיון על מלא.

לא הייתי רוצה מחר אחר

כשהאשראי נגמר, האופוזיציה משלמת על ההתנהלות שלה במזומן. התהליך פשוט: הדֶּבֶק של אנטי־ביבי היה מספיק חזק כל עוד נתניהו היה חלש. ככל שנתניהו מתחזק בסקרים, הקשרים נפרמים.

השבוע הודיעה יש עתיד כי תקדם בממשלה הבאה חוק שיאסור על משתמטים לבחור לכנסת - "מי שלא מגיע לבקו"ם, לא יגיע לקלפי", קבע לפיד. התגובה של ליברמן עניינה יותר מההצעה עצמה: "אני מברך את יאיר לפיד על ההצטרפות והתמיכה בחוק שלי", החמיא באצילות.

לחגיגה הצטרף בני גנץ שגינה את התוכנית ואמר: "להיאבק על הדמוקרטיה זה לא רק כשמתאים פוליטית". הלאה - לגבי החבירות בגושים אמר ליברמן השבוע "מי שרוצה, מוזמן להצטרף אלינו". עברו יומיים ואיזנקוט כבר לא שלל ישיבה תחת נתניהו "אם העם יבחר בו".

ליברמן מקפיד לקרוא להתנהלות האופוזיציה "אסטרטגיית הגושים", אולי הוא מתכוון לגושי בוץ שמושלכים זה על זה. 

כשהאשראי נגמר, האופוזיציה משלמת על ההתנהלות שלה במזומן. התהליך פשוט: הדֶּבֶק של אנטי־ביבי היה מספיק חזק כל עוד נתניהו היה חלש. ככל שנתניהו מתחזק בסקרים, הקשרים נפרמים

הטעות האופטית היא לחשוב שאפשר להתאחד ברגע האחרון. מי שמבין פוליטיקה, ולא מנסה להנדס את התנהלותו הפוליטית לצרכיו, יודע שהבחירות כבר התחילו, התשתיות כבר נבנות, והן מתעקמות מרגע לרגע.

קחו דוגמה: כשבונים רשימה לכנסת, פונים לאנשים מושכי מנדטים כדי להצטרף, זה קורה עכשיו. בדרך מבטיחים להם חלומות על ממשלה נוצצת ומפלגה גדולה. אבל מה יכול גדי איזנקוט להציע למישהו? ומה לפיד? ומה יציע בנט כשהמחנה שלו מדמם מנדטים מאז הצטרפות איזנקוט למערכה? נתניהו מבטיח לכל עבר מנהיגות מבוצרת של הגוש מעל עשור ושותפות בשלטון, מתחריו מבטיחים איחודים ערטילאיים, גוש מפוצל והרבה דם רע. אם לא יהיה מומנטום, לא יהיה ניצחון.

משהו קטן וטוב

עד כאן הבעיות של האופוזיציה היום, עכשיו נציג את זאת שתצוץ מחר: בחירות 2026 מתנהלות כאילו הן בחירות 2021, יש לעדכן גרסה דחוף.

מישהו צריך לספר לאופוזיציה שתם עידן גוש השינוי של ממשלת בנט־לפיד. ראשית - כל מפלגות האופוזיציה, למעט גולן, פוסלות קואליציה על בסיס המפלגות הערביות. כנף אחת נשרה, זה משאיר בכל הסקרים כרגע את הגוש מתחת ל־60 מנדטים. אבל זאת הבעיה הקלה.

המפתח לניצחון גוש הרל"ב טמון בהעברת קולות ימין מאוכזבי נתניהו לגוש מתנגדיו, אבל יאיר גולן הוא לא ניצן הורוביץ והדמוקרטים הם לא מרצ, שהסתפקה בשר בריאות ומטושים.

מסיבות של הסכמי איחוד שונים, צמרת המפלגה צפויה להיות מורכבת בין השאר מיאיר גולן, נעמה לזימי, גלעד קריב, גבי לסקי, נמרוד שפר, מוסי רז, ויאיא פינק - אנשי עשייה מוכשרים שיהיו טרף קל לנתניהו - נגד בנט.

זה כבר לא רק האמירות הבלתי מתכלות ומתעכלות של היו"ר מ"רוצחי תינוקות כתחביב" ועד "מתנחלי חומש תתי־אדם" ותמיכה בהצטרפות איימן עודה לממשלה, אלא המיקס האנושי שיורכב ממובילי קפלן, חותמי המכתבים של אי־התייצבות לצה"ל, הצדקת תשלום למשפחות מחבלים ונציגי ארגונים רדיקליים. הדמוקרטים יציגו מפלגת שמאל קשיחה אידיאולוגית עם גאוות יחידה וקבלות, וזה שווה התלהבות ומנדטים. גולן מבחינתו מתנהל נכון - אבל הגוש, מה יהיה עם הגוש?

הקמפיין של נתניהו כותב את עצמו. סיסמת "הצבעת בנט, קיבלת גולן" כבר הושקה בחדרים הסגורים. גולן כבר אישר אותה בעצמו כשאמר "בממשלת השינוי היינו סרח עודף. בממשלה הבאה - אנחנו נקבע את הכיוון". וכמו בליכוד - הפריימריז רק מקצינים את אמירות המועמדים בחוגים פנימיים, והן יישלפו מהארכיון ברגע הנכון.

גם המסקנה כותבת את עצמה: מי שלא רוצה ממשלת ימין על מלא, חייב להצהיר שיסכים להקמת ממשלה רחבה המבוססת על הכוחות המרכזיים בישראל. אחרת, אפשר כבר להכין את הכיכר להפגנה נגד שר הביטחון וסגן רה"מ איתמר בן גביר. בהצלחה עם זה.