ברכת הגומל: כל ההתמכרויות שכדאי להיפטר מהן לקראת השנה הבאה

הבעיה בהתמכרות היא שתמיד זה מתדרדר לשלב האידיאליזציה, בו אנחנו משכנעים את עצמנו שההרגל המגונה הוא בכלל חיובי, או מוצדק, או שאי אפשר בלעדיו. בלשקר לעצמנו אנחנו הרי מעולים, עוד לא נולד האדם שנידב את עצמו לפוליגרף.

ראש השנה הוא הזדמנות מצויינת להגיד לעצמנו: הגיע הזמן להיגמל. רשימת ההתמכרויות המלאה לשיפוטכם.

חרמות

פסילה אישית, ממשלה צרה ושבועת צופים לגוש צריכים להפוך להיות עישון סיגריות במטוסים  – הרגל מגונה, שפעם היה טרנד המוני שהרעיל את הסביבה. כרגע רוב הפוליטיקאים או נגמלים או מגמגמים, אנחנו בכיוון הנכון. מומלץ לשים לב השנה בסקרים למפלגות "גביע הגלידה": אלה המפלגות הבלתי מזוהות, שיכולות ללכת עם שני הגושים. ככל שהגביע יתרחב, חיינו ישתפרו. 

מתווכות

קטאר היא לא מתווכת: היא בריון, רוצח, חוטף תינוקות ורוקד סטפס על הדם בגלימה יוקרתית. מצרים? שכנה שאוטמת את גבולה לעזתים, אבל לפרוץ אוטוסטרדת נשק שהורג בנו זה סבבה מבחינתה. קונספציית המתווכות שמכייסות אותנו היא עוד נושא לוועדת חקירה, סעיף האשמה: טמטום. התיווך הוא פרס על הוגנות, לא על סיוע בשחיטת יהודים. הגיע הזמן להוציא את המעכרים למכרז, יהיו מספיק מתנדבים.

סיום המלחמה

המלחמה בעזה תיגמר השנה, אבל המלחמה העזה לא תיגמר בדור הזה. חשבנו שאנחנו וילה בג'ונגל של המזרח התיכון, מסתבר שכל העולם הפך לספארי. הפתרון: להיערך לחיות על חרבנו, אבל לחיות. האופציה השניה היא לישון בשקט, אבל לא להתעורר.  

הרשתות החברתיות

הרשתות הפכו השנה רשמית לגוף תומך טרור. הן כמו מריחואנה: הקלה רגעית, נזק לטווח ארוך. מפחיתות כאב לאדם הבודד, ממוטט חברה בצריכה המונית. ישנם איים חיוביים כמו גיוס תרומות, אבל זה טובע בים של אלימות. העולם המעוות בפיד הוא כזה: את מי שאנחנו אוהבים אנחנו רואים, את הדעות שאנחנו מסכימים להן אנחנו שומעים, ליריב ניחשף רק כמטרה לדה הומניזציה, הוא יהיה תמיד נבל אילם. עולם של מלאכים ומפלצות, במקום המורכבות המרתקת של בני האדם. זה נגמר בכדור בצוואר.

הרשתות הפכו השנה רשמית לגוף תומך טרור. הן כמו מריחואנה: הקלה רגעית, נזק לטווח ארוך. מפחיתות כאב לאדם הבודד, ממוטט חברה בצריכה המונית. הן מייצרות עולם של מלאכים ומפלצות, במקום המורכבות המרתקת של בני האדם. זה נגמר בכדור בצוואר.

תרבות המומחים

בשביל קונספציה צריך אנשים עם ביטחון עצמי וביטול מוחלט של דיעה אחרת. זה עובד מצויין עם דרגות, תארים אקדמיים וגם חשיפה תקשורתית. נפוץ בקרב גברים בעיקר. עדר המומחים בישראל הגיע ל-7/10 עם ארכיון אמירות מרשים, בהנחה שרצף טעויות נדיר שכמעט לא אפשרי סטטיסטית מרשים מישהו. התצפיתניות שצדקו יותר ממפקדיהן היהירים, אורית סטרוק שהתריעה בכתב 15 פעם ולא חדרה את חומת האטימות של הקבינט, וכמובן המומחים הכלכליים שגרף התחזיות שלהם הוא אסימפטוטה של טעויות. טוב הדיוט צנוע ממומחה יהיר.  

האשמת הפוליטיקאים

נבחרי הציבור כשמם כן הם - שיבוט גנטי של ההצבעה שלנו. אם נבחר אותו הדבר, נקבל אותו הדבר, יגיע לנו. השנה כל מי שרוצה לשנות מוזמן להתגייס - ברחוב, בקלפי או פשוט להעמיד את עצמו כמועמד. הטכנולוגיה קיימת, נגמרו התירוצים.

להביס בבחירות

שתי מערכות הבחירות האחרונות נגמרו כשצד אחד "ניצח". ממשלת בנט-לפיד החזיקה כמה חודשים עד שהתפרקה, ממשלת נתניהו לא הצליחה ליישם מדיניות ימין, ובעיקר עוסקת בתיקון הנזקים של עצמה. הגיע הזמן להתבגר ולהפסיק לחפש ניצחונות שבהם שני הצדדים מפסידים. עדיפה ממשלת הסכמות רחבה שבה כולם קצת מפסידים, והמדינה מנצחת.

לאיים בלברוח

השנה עלו לארץ מעל 31,000 יהודים. מי שרוצה  להתחלף איתם ולהפוך לעכבר זר על ספינה טובעת, שיהיה לו בהצלחה, היו 82,000 כאלה. כמו תמיד בחיים, בסוף נגלה שאנחנו מעדיפים לקחת את חבילת הצרות הפרטית שלנו ולא להתחלף בה עם מישהו אחר. עוד 24,000 ישראלים חזרו השנה, וכמו שזה נראה כרגע באירופה, בקרוב גם יהיה יותר קל להבין למה.

נוסטלגיה

אומרים שהיה פה טוב לפני שנולדנו. אולי. אבל בוגרי הדור שנולד בתחילת המילניום הם חכמים יותר, מקובעים פחות, ובעיקר: שורשיים, ציוניים וגיבורים יותר. הבדל אחד: הם מגיעים בלי כל הרעש והצלצולים של הדור שלנו - דברו איתם ב-15 שניות, את השאר הם יבינו לבד.

רק בואו נשמור על השקט בין שתיים לארבע: הם כותבים את הפרק הבא בתנ"ך, להם אפילו לא רועדות הידיים.

קבוצת התמיכה מתכנסת, קבוצת אנשים עייפים שנכנסת לחדר ומתוודה איש איש על חטאיו. בלב חומל ומבט גומל, כולם יחד: We love you, Israel. שנה טובה.

קצת חוכמת המונים, כי מחוכמת נבחרינו כבר למדנו מספיק. במחקר מקיף לקראת השנה החדשה של מכון TrendZone, התבקש הציבור הישראלי לחזות מי יהיה ראש הממשלה בעוד 12 חודשים מהיום. בכלל הציבור נתניהו קיבל 48%, בנט 31%. למצביעי הליכוד אין ספק שנתניהו יישאר, כמה מפתיע, אבל גם 13% ממצביעי בנט וליברמן קצת חסרי אמונה ומניחים שהודיניהו ימצא את הדרך כדי לצאת מהפלונטר.

מהצד השני - רוב גבוה של מצביעי בנט משוכנעים שהוא יסיים את השנה כראש הממשלה, והבאים אחריהם בתור באמונה במנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר הם דווקא מצביעי יאיר גולן (52%). אולי זאת המחויבות הנקיה לגוש בלי שאיפות הנהגה. לתשומת לב האופוזיציה המתקוטטת.

לשאלה "מה יהיה האירוע הדרמטי של השנה הבאה", האופציה המובילה (30%) היא שנתניהו יאבד את ראשות הממשלה (64% ממצביעי גולן) , אחריהם מדדות תוכנית ההגירה וחוק גיוס לכולם. התרחיש הקונספירטיבי והמופרך של ביטול הבחירות הגיע למקום האחרון. חלאס עם זה.

רוב גבוה של מצביעי בנט משוכנעים שהוא יסיים את השנה כראש הממשלה, והבאים אחריהם בתור באמונה במנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר הם דווקא מצביעי יאיר גולן. אולי זאת המחויבות הנקיה לגוש בלי שאיפות הנהגה. לתשומת לב האופוזיציה המתקוטטת.

ולשאלה הפרקטית באמת – את מי נרצה לראות נכנסים לפוליטיקה: מבין השמות שעולים לאחרונה הגיעו האיש וההסברה יוסף חדאד למקום הראשון (23%). צמוד אליו דניאל הגרי (21%), ואחריו עמית סגל עם 14% (גילוי נאות: הוא שכן בדפים אלה וגם בחדשות 12).

חדאד וסגל פופולריים בקרב בוחרי הקואליציה, הגרי בקרב מצביעי האופוזיציה. הבעיה עם השאלה הזאת שיש לי חשש קל שאנשים רואים בכניסה שלהם לפוליטיקה שנמוך, ומעדיפים את הפייבוריטים שלהם תורמים לאומה מחוץ למדמנה. כך למשל נועה תשבי, מכונת הסברה מבריקה שנמצאת אחריהם ברשימה, מקבלת במקביל את מדדי האהדה הגבוהים ביותר בישראל.

והנה פרדוקס חיינו: מי שלא רוצה להיכנס לפוליטיקה – הוא זה שכנראה מתאים לשם. השנה אנחנו צריכים לשכנע אותם להתאבד - וגם שגן העדן נמצא בגבעת רם. יש מתנדבים בקהל?