לב יהודי יודע היכן לעצור: אני הרבה יותר ממבין את הזעם על העובדה שבצוק העיתים של ימינו כאן בישראל, במהלכה של המלחמה הכואבת ביותר והמורכבת ביותר שעברנו עד כה, בזמן שחיילים ממשיכים ליפול מדי יום בעזה ונורא לא פחות - 58 מאחינו עדיין שבויים במנהרות הגיהינום של החמאס, יקח ראש הממשלה חלק באירוע ראוותני, שיכלול מוסיקה וריקודים וצהלות ומזון משובח ומתנות וחיוכים וצלמים. איך אפשר שלא להזדהות, או לכל הפחות להבין, מי שחש חלחלה מאירוע כזה. מובן, הגיוני. אין שאלה.
אבל באופן משונה, נדמה שדעת הקהל נוטה דווקא לכיוון ההפוך. ואני לא מדבר על תומכי נתניהו שרואים במחאה בסמוך לחוות רונית המשכו של מחול השנאה הקבוע של ״השמאל״ לנתניהו ולמשפחתו, והוכחה נוספת לכך שנתניהו הוא קורבן של רדיפה נעדרת גבולות. אני מדבר על קולות, אפילו בולטים, בקרב המחאה אשר סבורים שהפגנה מול זירת החתונה, או ניסיון לשבש אותה, היא גול עצמי מפואר. שיחוק לידיו של נתניהו, ודלק נוסף בקמפיין ההתקרבנות הממושך שלו.
אבל אלה מחזיקים בגישה הזאת מטעמים אסטרטגיים וטקטיים פנימיים של רציונל המחאה ויעדיה; קבוצה נוספת, הן בקרב אנשי המחאה והן בקרב הציבור הקולני והמעורב פחות, משמיע טענות מורכבות יותר. הראשונה היא שאבנר הוא היחיד מקרב בני משפחת נתניהו שאינו לוקח חלק במשחק הפוליטי והתקשורתי. בניגוד ליאיר ושרה, שטובלים עד לצווארם באירוע הפוליטי והלאומי, אבנר נותר דומם בצד, ונזהר, כמו מאש, מהתבטאויות פוליטיות.
אם נוסיף לכך את העובדה שיש עוד בלתי מעורבים בעניין - עמית ירדני, בחירת לבו, הוריה, משפחתה וחבריה, כמו גם חבריו ואוהביו של אבנר, ניכר שהנזק ההיקפי שייגרם מהמחאה הזאת יפגע בהרבה אנשים שאשמתם (במרכאות, כמובן) היא קרבתם וחיבתם לכלה ולחתן. ועוד יש ביניהם שאומרים: תנו לאנשים לשמוח באהבתם ובחופתם ולהתחתן בשקט - זמנים ומקומות להפגין נגד ראש הממשלה ומהלכיו יש בשפע.
באשר לעמדתי האישית, ובכן - אני מחזיק בדיעה של הללו שסבורים שהמחאה הזאת גם אם היא צודקת, אינה חכמה, ובוודאות אינה מועילה למטרות המחאה, אם כבר, להיפך. אבל זה לא העניין - העניין בעיניי הוא המקום בו אנחנו, כחברה וכציבור, מציבים לעצמנו גבולות ויודעים גם לשרטט קווים אדומים. ונדמה שגבול כזה מציב חלק הארי של הציבור למחאה. אין בכך לומר שהציבור שמאמין ושותף למחאה סובר שהיא אינה לגיטימית, כי אם נדרשת, לעיתים, להפגין תבונה ורגישות גדולות יותר. כן, אפילו במקרה של נתניהו; וכן, אפילו בתקופת מלחמה שחלקו של נתניהו בפריצתה ובהתנהלותה הלא טובה (בלשון המעטה) עצום.
משהו באותו לב יהודי רחום וחנון, וגם רגיש, עדיין קיים בנו, ובשעת צורך יודע גם להרים את ראשו. ואלה חדשות טובות, כי בימים בהם נדמה שהעיוורון הרגשי ואלימות השיח והיעדר הגבולות - של קולות רבים (בהגזמה ממש) מקרב שני המחנות, הם חזות הכל, מגיע אירוע כזה וקול ציבורי כזה, ונוטע תקווה שהנה, אחרי הכל, גם כאשר מדובר בשם ״נתניהו״ יש רבים שיודעים להפעיל את מידת הרגישות, והאנושיות, הנדרשות כאן מכולנו. ואם תרצו, אלה החדשות הטובות העיקריות שאני מזהה באירוע הזה; להוציא כמובן, השמחה בכניסתו של זוג ישראלי צעיר מתחת לחופה בברית הנישואין. אז מזל טוב לאבנר ולעמית. בהצלחה גדולה שיהיה. ולגבי אבי החתן: דעתי, ודעת מיליונים עליו, לא תזוז במילימטר, עם או בלי חתונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו