ממלכתיות, חוק ודמוקרטיה: כששני הצדדים אשמים

מה שהכי עצוב בקרב ההאשמות שמתנהל עכשיו בין ראש השב"כ לראש הממשלה, הוא שאפשר להאמין לשני הצדדים. יש מספיק אינדיקציות לקבוע שגם רונן בר ושותפתו גלי בהרב־מיארה, וגם בנימין נתניהו וחצרו, ביצעו חלק ניכר מהמעשים החמורים שהצד השני מייחס להם. במיוחד ברור ששני הצדדים פועלים משיקולים זרים וממניעים אפלים, באופן אנטי־דמוקרטי שמסכן אותנו.

העובדה שביבי ובר החלו לאחוז זה בגרונו של זה רק בחודשים האחרונים, מוכיחה עד כמה המערכה הנוכחית ביניהם לא עניינית. ממשלת ישראל היתה חייבת לפטר את רונן בר ב־8 באוקטובר 2023, כי הוא האשם הראשון והבולט באירועים שהביאו אותנו עד הלום. שום תחקיר מהונדס, התחכמות או ניסיון הטעיה לא ישנו את עובדת היסוד הזו. בר פשוט צריך ללכת ולהתבייש בקרן זווית עד סוף ימיו.

אבל דווקא התובנה הזו ממחישה שעיתוי הפיטורים לא קשור לאשמת 7 באוקטובר ולאובדן האמון בבר, אלא לסדר יום של בנימין נתניהו: המשפט, הפוליטיקה, החקירות - הכל ביחד.

אבל גם נושא החקירות פועל נגד שני הצדדים. כי את הקשר שבין מקורבי ראש הממשלה למדינת האויב שמימנה את חמאס צריך לפענח לעומק, בנחישות. אז למה החקירה החלה רק בחודשים האחרונים? האם בשב"כ גילו רק לאחרונה שיועצי נתניהו הם לוביסטים של דוחא? ואיך מי שישב ביציע המכובדים באצטדיון במונדיאל בקטאר, יכול לנצח על חקירה שכזו? הוא לא ידע שמדובר בשטן בהתגלמותו?

סביר להניח שאכן, נתניהו דרש מבר נאמנות אישית וציות. אני גם מאמין לבר, שביבי ניסה לטרפד את ניהול המשפט שלו באמצעות חוות דעת ביטחונית של השב"כ. זהו נתניהו שאנחנו מכירים - מי שמידר את שר הביטחון והקבינט שלו מהאור הירוק שהוא נתן לגרמניה למכור צוללות משוכללות למצרים. מי שהתחייב לאנגלה מרקל כי לא יבנה בגבעת המטוס בירושלים, כדי להותיר מסדרון לבירת המדינה הפלשתינית. עד שנאלץ להתחייב לבוחרים להקים את השכונה החשובה הזו, כשחשש שיפסיד בבחירות.

אני גם מאמין שנתניהו דרש מבר להפעיל את השב"כ נגד החתרנות של חלק מגורמי מחאת השמאל. אלא שכאן נחשפת דווקא ההתנהלות החמורה של השב"כ, יד ביד עם הפרקליטות. כי הדרישה ממערכת אכיפת החוק לפעול נגד פורעים מסוכנים, גם מקרב מחאת השמאל הקדושה, היא סופר לגיטימית ומתחייבת.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ, מעז בר לדרוש תבחינים לפעילות נגד חתרנות - וכאן מגיע שיא העיוות. השב"כ הרי היה חוליה חשובה בדיכוי המחאות מול ההתנתקות ואוסלו. כך גם מול גורמי ימין שונים ביו"ש, כפי שהתברר מההקלטות המטרידות של ראש המחלקה היהודית בשב"כ. ולכן, על בסיס אילו תבחינים מחפש השב"כ לעצור ולהפליל גם מי שאין נגדם ראיות? על בסיס אילו תבחינים נעצרו מפגיני ההתנתקות ואוסלו, בעוד משתוללי המחאות הנוכחיים כמעט לא מדוגדגים? העמידה מנגד של הפרקליטות והשב"כ מול הסתה למרד, הסתה ואלימות קשה של חלק מהמפגינים, מזעזעת. היא ניצבת מעבר לכל תבחין ונובעת מהבחנה אחת ברורה - אכיפה בהתאם להשקפת העולם של האזרחים.

אין ספק שנתניהו היה רוצה להיות דוד בן־גוריון, מי שהפעיל את השב"כ לרסק יריבים פוליטיים, ואפילו האזין בסתר לחברי מפלגתו שלו. אבל לראש שב"כ כמו בר, שחייב היה ללכת מזמן ומפעיל חקירות סלקטיביות, אין זכות לדבר על תקינות, ממלכתיות, חוק ודמוקרטיה. בהיאחזות שלו בקרנות המזבח הוא מחולל את הנזק החמור ביותר מעולם לשב"כ וללגיטימיות שלו, מערער את הסדר הפנימי במדינה ובחברה.

סביר שחלק מהדברים החמורים שמתאר בר לגבי נתניהו אכן התרחשו. אבל פקיד בכיר שנקלע לנסיבות שכאלו צריך להתפטר ולחשוף את העובדות. אין לו מנדט להמשיך לאחוז בתפקיד, תוך קשירת קשר עם ראש התביעה הכללית, להוצאת ההאשמות באמצעות תצהיר מוזמן לבג"ץ. אין לבר ולבהרב־מיארה כל סמכות להפעיל גופי מדינה בחתירה נגד הממשלה הנבחרת, בניגוד לחוק. שלא לדבר על הדלפות וחקירות מגמתיות וסלקטיביות. אסור להם לעשות את כל מה שהם עושים עכשיו. ובאשר לבנימין נתניהו, שקריו ותמרוניו שקופים, כמו גם האחריות שלו למחדל הגדול מכולם. אסור למצביעים לשכוח לו גם את אלו. 

מבולבלים באמריקה

אם חשבתם שהמצב נראה יותר נוח מהצד השני של האוקיינוס, תחשבו שוב. עשרה ימים בארה"ב ממחישים עד כמה גם האמריקנים מבולבלים ועד כמה ההסברה של דונלד טראמפ כלפי אזרחיו שלו טעונה שיפור. רוב האנשים הרי לא מתעמקים, לא מנסים להבין נתונים ומגמות, רק חוששים מהמשמעות הקטנה של מדיניות השלטון על רמת החיים שלהם. האמריקנים מודאגים מקפיצת מחירי המוצרים הסיניים, מהתייקרות העץ שמיובא מקנדה, ולא לגמרי מבינים את רציונל המריבות עם כל העולם. גם אמריקה מבולבלת.

לטראמפ לא עוזרת בעניין הזה האישיות המיוחדת שלו, במיוחד משחקי האגו מצידו. למשל, גם רבים מהתומכים שלו אינם קולטים למה לעזאזל הוא התעקש לשנות את השם של מפרץ מקסיקו. במיוחד כשמתרגמים את השם החדש למעשים. למשל, לאורך מפרץ מקסיקו/ארה"ב במערב פלורידה נמתח כביש שפעם היה דרך המלך בין טמפה למיאמי. בגלל זה קראו לו "טמיאמי". עכשיו עלתה הכוונה להחליף את שם הכביש ל"דרך ארה"ב". "למה צריך להתעסק בזה", שאלו אותי רפובליקנים מובהקים, "אתה יודע כמה זה יעלה? שהנשיא יתמקד בדברים האמיתיים".

האמריקנים בהחלט נדהמו מנתוני הבזבוז הפדרלי שחשף הצוות של טראמפ, מהתשלומים החודשיים למתים ועד חוסר היעילות הפדרלי הקיצוני. יש מי שנכנסים לאתר האינטרנט של צוות הייעול הנשיאותי ומתחרפנים. רבים גם מבינים שטראמפ מנסה לבנות מחדש סדר והגינות בסחר הבינלאומי, לטובתם שלהם. אבל הרוב לא באמת מתעמקים, כאשר סוגיית כוח העבודה הזול מדרום אמריקה מדאיגה מאוד. אם נחסום את ההיספנים שזה מקרוב באו, הם שואלים, מי יטפס על הגגות ויעבוד בבניין - מי יבצע את העבודות השחורות?

בין תומכי הדמוקרטים יש רבים שממשיכים לזרוק סיסמאות נגד טראמפ, כרגיל, בלי להתבלבל או לבחון כל נתונים, דמוקרטים אחרים פשוט התנתקו. חבר שלי - תומך דמוקרטים אוהב ישראל, הפסיק להיחשף לחדשות מאז 20 בינואר. אבל, הוא לא מפלה בין ערוצי הימין והשמאל - הוא לא מאמין לכולם.

לדונלד טראמפ יש הרבה קרדיט, אבל חסר לו שייכשל. כי עם כל הכבוד לישראל, לאיראן ולאוקראינה, מה שבאמת קובע לאמריקנים זה מה יקרה למחירים ולרמת החיים שלהם. הם לא יכולים לעשות הרבה עכשיו, אבל הם יתנקמו ברפובליקנים בבחירות חצי הקדנציה אם עד אז לא יהיו תוצאות. מצד שני, הם יישאו את טראמפ על כפיים, אם יצליח.