אין ייאוש כלל: המעשה קובע, ולא הצעקות בכנסת

ציונות: התיישבות, קליטת עלייה והגנה על המולדת. ימין ציוני: מחויבות מוחלטת למרכיבים הללו, ללא פשרה על שלמות העם אבל גם הארץ. ההגדרות האלה נועדו לקבוצה גדולה פה שמרגישה שאין לה ייצוג. הם לא מרגישים בנוח עם התקציב, עם הזלזול באחדות העם, עם הוויתור על ההגנה על המולדת. הברית הטבעית שלהם היא עם כאלה שמשרתים איתם בצבא. הם יהודים, הם ציונים, הם ימנים. הם גם ניציים מאוד ביחס למלחמה - תומכים בהתיישבות בכל פינה. ועכשיו, כשהמדינה במלחמה, הם נחושים לנצח, ולא לחזור לחברה מפורקת.

האפשרות ההפוכה היא תודעת גולה: שם, במשך דורות, יהודים רצו לשרוד. לא יותר מזה. לחיות בשקט בשטעטל הקטן. התנועה הציונית היתה מנוגדת - עשייה, ולא ציפייה. עם שבונה, שעובד את האדמה בכוח ידיו, בלי לחכות שמישהו אחר יעשה. אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום.

התזכורת הזו חשובה מול התקציב שעבר השבוע, תקציב שיש בו גולה. עידוד של "שב ואל תעשה", עידוד זרמים אנטי־ציוניים ועידוד השתמטות משירות צבאי. אנחנו בזמן מלחמה, ובמקום לגייס חיילים חדשים - מגייסים את אותם אנשי מילואים שוב ושוב. כספי המיסים מממנים מוסדות אנטי־ציוניים. משרות ממשלתיות ותפקידים ציבוריים, בעידוד ועדה שהקים אמסלם, מיועדים למגזרים הערבי והחרדי בשם "אפליה מתקנת". במקום לחייב את כל האזרחים היהודים והערבים לעשות משהו למען המדינה - דואגים לסדר קדימות בעבודה למי שלא משרתים.

זו נקודה עצובה בחיים של ברקת, דיכטר, קיש, כ"ץ ואחרים, שפעם תרמו למדינה. לא משנה איזה מכלול אילוצים והסברים יש להם לעצמם - בסופו של היום, רגע לפני השינה, הם יודעים. זה כאילו הם התייאשו מלשכנע את הציבור שהם בעד השירות.

מצעד הגינויים לריקוד של גולדקנופף לצלילי "שלטון הכופרים" מסתיר את חדלות האישים של נציגי הציונות בממשלה. גולדקנופף חסר מודעות, כנראה אין לו שמץ של מושג למה זה כל כך מרגיז לרקוד "נמות ולא נתגייס", או לספר שהוא לקח מהציבור הכללי לטובת החרדים. הוא שליח כדי לדאוג למגזר שלו. הממשלה ומי שעומד בראשה הם האחראים לכך שרוחות אנטי־ציוניות מנשבות באוויר.

המזל של כולנו הוא שיש פה עם שמקבל החלטות. המעשה קובע, ולא הצעקות בכנסת. צעירים ומבוגרים הולכים למילואים כדי להכריע את האויב. הם משפצים בתים, מעבירים תרומות לנזקקים, מחנכים את הילדים לאהבת המולדת. לממשלת ישראל אין חלק בזה. כשמצליחים - זה שלהם, כשנכשלים - מי שאחראים אלה האנשים שתחתיהם.

הממשלה הקיימת נשארת. מי שרצו, כמוני, שהם וראשי מערכת הביטחון יישאו באחריות וילכו הביתה - צריכים להפנים שזה לא יקרה. הם רוצים לשרוד, כמו בשטעטל. יש יותר מדי ישראלים טובים שהיעדר הבחירות מייאש אותם. זו תקלה שלהם. התפיסה הציונית היא לעלות בהר, לנצח, לתקן, לשקם, להפריח מחדש.

משימות להמשך המלחמה

הניצחון עובר דרך השמדת היכולות הגרעיניות של איראן. יש לזה מחיר - אך המחיר של ההתעלמות גדול יותר. היתה הזדמנות גדולה אחת והיא פוספסה. יש הזדמנויות עכשיו. פחות טובות, אבל אין אפשרות לוותר עליהן. בלי פגיעה בראש הנחש אין סיכוי ליציבות אזורית.

בעזה: החזרת החטופים דרך לחץ צבאי משמעותי או מו"מ. הנחת המוצא היא שחמאס בכל מקרה יבלום שחרור של כלל החטופים, מכיוון שהם הנכסים שלו. לכן מאמץ צבאי עובר דרך שלילה מוחלטת של סיוע הומניטרי, כולל חשמל ומים, למעט אזורים מוגדרים. ההפגנות השבוע ממחישות שלחץ על האזרחים הוא משמעותי.

מבחינת קו סיום: אם העברת אוכלוסייה לא מתרחשת, אז יש להשתלט על קו הפרימטר (כ־2 ק"מ מהגדר) ולהרחיב את השטח החקלאי של קיבוצי העוטף עד לשם. קו המחרשה ייצר שטח הפרדה רחב. בצפון הרצועה, באזור ניסנית ודוגית, יש להחיל שליטה מלאה, כולל את ציר נצרים וציר פילדלפי בשליטה צבאית.

בלבנון: ההסכם השאיר את הרכסים הגבוהים בידי האויב. כבר עכשיו מתבצע ירי רקטות משם, והתגובה הישראלית "מדודה". היעד צריך להיות שליטה ברכסים הגבוהים. בני דורי יודעים שרצועת הביטחון היתה מקוללת. בלי שליטה הקללה גדולה יותר.

ביו"ש: על צה"ל להיות בכל לילה בכל מקום שבו יש פעילות טרור.

בסוריה: שליטה מלאה בחרמון ובריתות עם מיעוטים תומכים, בעיקר באזור הדרוזי. פתיחת אזורי תעסוקה בשטח החדש לחברות ייצור ישראליות עם עובדים דרוזים.

סכנה - קונספירציה לפניך

קשה להגיד איך נוצרות קונספירציות, אבל אפשר לומר בוודאות שהפכנו לאזור דמדומים של אנשים גבוליים. זו מכת מדינה בארה"ב כבר שנים, ועכשיו גם כאן. משמאל ומימין. חברי אופוזיציה ואנשי מחאה שמרוב שנאה לממשלה ותחושת נרדפות רואים בכל עץ את ביבי ומשפחתו, ובכל שוטר, רמטכ"ל ועובד מדינה איש מטעם; ומהצד השני - שרים וחברי כנסת שמפיצים קשקושים מטורפים.

אחת המפיצות הגדולות היא ח"כ טלי גוטליב. השבוע היא לקחה לקט ידיעות עם סימונים שדובר צה"ל מפיץ בכל בוקר מהעיתונות הישראלית, כדי לטעון שצה"ל מעודד השתמטות. למה? כי היה שם מאמר אנטי־ציוני. לו רק היא היתה מגלה שבאמ"ן מפיצים לקט מאמרים שונאי ישראל של חמאס וחיזבאללה בכל יום וזה נקרא "מודיעין גלוי". עסקן ליכודי טען שבשב"כ יש התארגנות למרד, והבן היורד של נתניהו מפיץ סיפורים על בגידה במערכת הביטחון. רב צבאי לשעבר, שקורא לעצמו "תורת לחימה" (אף שהוא נלחם מקסימום במקלדת), מפיץ האשמות מומצאות על חולשת מפקדי השטח בצה"ל. אלמונים טוענים שיש מלא בוגדים, סוכנים ואויבים מבית בכל פינה. אם ראש הממשלה מזהה פה דיפ־סטייט באישון לילה - אז כולם נגד כולם.

אנחנו במלחמה. אם זה מבצע השפעה איראני - זה מובן. העניין הוא שאת חלק מהקונספירציות מפיצים ישראלים אמיתיים. הרשתות החברתיות הן הקרקע שעליה מופצות הקונספירציות, פוליטיקאים מחרחרי שנאה ונטולי אחריות משתמשים בזה כדי לייצר עניין, ויש מספיק אנשים שמחפשים הסברים מוזרים. זה מסוכן.