"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדחת היועמ"שית: הוועדה שתכריע ומחסום בג"ץ - כך עובד ההליך

הפנייה של לוין למזכיר הממשלה מהווה צעד ראשון בהליך ארוך • בתחילת המיליניום נקבע כי ישנן ארבע עילות להדחת יועץ משפטי לממשלה • אחד האתגרים הניצבים בפני הקואליציה: גיוס שר משפטים לשעבר לוועדת האיתור

,עודכן
0השמעה
הדיון מחר. שר המשפטים לוין והיועמ"שית בהרב-מיארה. צילום: אורן בן חקון, יונתן זינדל/פלאש90

הפנייה של שר המשפטים יריב לויןלמזכיר הממשלה כדי להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה (הצבעת האי-אמון) הינה השלב הראשון, בהליך סבוך.

דו"ח של ועדת שמגר משנת 2000 קבע את הכללים למינויו, כהונתו ופיטוריו של יועץ משפטי לממשלה. בדו"ח נקבעו ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועמ"שית: אם היועמ"ש אינו כשיר עוד לבצע את תפקידו, אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית, אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל.

העילה האחרונה יכולה להיות רלוונטית לממשלה הנוכחית, אך זה רק תחילת התהליך. שר המשפטים צריך לפנות לוועדה שמינתה אותה. מדובר בוועדה הכוללת חמישה חברים וביניהם שופט עליון, נציג פקולטות למשפטים, נציג לשכת עוה"ד, ח"כ מוועדת החוקה ושר משפטים או יועמ"ש לשעבר.

כינוס הוועדה, שדורשת גם מינוי של חברים חדשים מטעם הממשלה, צפוי לקחת עוד זמן כך שהפיטורים לא יקרו סופית בקרוב. הוועדה תידרש לשקול האם מתקיימות העילות בחוק להדחת היועמשית שאחת מהן היא חוסר הסכמה מהותית בין היועצת לבין הממשלה.

ועדת האיתור מונה חמישה חברים, בראשה עומד נשיא העליון בדימוס השופט אשר גרוניס אשר התנגד למינוי בהרב מיארה, פרופ רון שפירא וניצגת לשכת עורכי הדין.

בנוסף לוין צריך למנות שר משפטים לשעבר בוועדה מטעמו, לוין יפנה לשר לשעבר משה ניסים בבקשה שיכהן בוועדה וכן צריך לבחור בוועדת החוקה בבחירות פומביות את נציג הכנסת, שזה למעשה נציג הקואליציה.

על התפקיד הזה מתמודד ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), אך ח"כ שמחה רוטמן ואנשי מפלגתו הציונות הדתית עשויים לדרושם נציג אחר מטעמם.

הוועדה תוציא עמדה כתובה והנושא יעבור לדיון בממשלה, שיכולה לקבל את המלצת הוועדה ויכולה שלא. ליועמ"ש ישנה זכות שימוע מול הממשלה והוועדה. גם אם הממשלה תעבור את כל המשוכות הללו, בסוף הדרך תחכה פנייה לבג"ץ שעשויה לבטל את החלטת הוועדה והממשלה לפטר אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר