בדרך למשבר חוקתי? מהלך נוסף לעיכוב מינויו של השופט עמית לנשיא ביהמ"ש העליון

משבר חדש מאיים על מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון:גורמים בלשכת ראש הממשלה מסרו היום (חמישי) כי נתניהו עשוי להימנע מחתימה על כתב המינוי של עמית, בטענה כי הוא מנוע מלעסוק בנושא בשל הסדר ניגוד העניינים עליו חתם.

על פי החוק, לאחר טקס ההשבעה בבית הנשיא, שייערך היום אחה"צ, נדרשת חתימתם של נשיא המדינה וראש הממשלה על כתב המינוי. במקרה שראש הממשלה לא יחתום, הממשלה רשאית להאציל את הסמכות לשר אחר. ואולם, במידה והסמכות תועבר לשר המשפטים יריב לוין, שהתנגד בתוקף למינויו של עמית, קיים חשש כי גם הוא יסרב לחתום על המינוי.

המשבר החדש מתווסף להחרמת טקס ההשבעה על ידי בכירי המדינה - לראשונה מאז קום המדינה. ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין כבר הודיעו כי לא ישתתפו בטקס. בסביבת נתניהו נימקו את היעדרותו בהסדר ניגוד העניינים ובמה שהם מכנים "אופן מינויו הדורסני" של השופט עמית.

פרופ' יניב רוזנאי התייחס לאפשרות כי המהלך יעכב את המינוי של עמית. "לא התכוונתי להתייחס ל'תזה' של ח"כ גוטליב אבל היות שפרופ' אייזנהורן הצטרפה להגנה, הנה השקול שלי: זו פרשנות מופרכת. החתימה אינה קונסטיטוטיבית כי אחרת היא תקנה לרה"מ או לשר זכות וטו על מינוי שופטים ע"י נשיא המדינה לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים.

כפי שנאמר בבג"ץ 'מקום בו מדובר בתפקיד [נשיאותי] שאין בו גרעין ממשי של שיקול דעת, חתימת הקיום אף היא נעדרת מרכיב של שיקול דעת והיא טקסית ופורמאלית בעיקרה".

וראו את דברי פרופ' קלינגהופר: 'האם שני חברי ממשלה אלה זה ראש הממשלה ושר המשפטים, יכולים לסרב לנשיא המדינה ולהימנע מלחתים את חתימת הקיום? הבעיה קיימת לא רק ביחס למתן חנינות, היא נוגעת לפעולות הנשיא בדרך כלל. לדעתי, התשובה חלילה שלילית. אם הפעולה היא, למשל, מינוי של שופט שהוועדה המכהנת...הציעה אותו, הרי גם חובה היא לקיים את הפעולה בחתימת קיום'".