"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אור בקצה המנהרה": חוק חדש יאפשר חשיפת זהות מפיצי תמונות אינטימיות ברשת

הצעת החוק של ח"כ נעמה לזימי וח"כ קטי שטרית זוכה לתמיכה רחבה במשכן • על פי הנתונים, 84% מהתיקים בנושא נסגרים, רובם בשל "עבריין לא נודע" • לזימי: "מי שמפיץ תוכן פוגעני לא יוכל להסתתר יותר מאחורי מסך האנונימיות" • הצעד שישנה את כללי המשחק

,עודכן
0השמעה
סוף לאנונימיות של מפיצי תמונות אינטימיות ברשת? (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

הצעת חוק חדשה צפויה להעניק לבתי המשפט סמכות לחשוף את זהותם של מפיצי תמונות אינטימיות ברשת, גם אם פעלו באמצעות חשבונות אנונימיים. היוזמה, שהובילו חברות הכנסת נעמה לזימי וקטי שטרית, זכתה לתמיכה רחבה ונדירה מעבר למחנות הפוליטיים - כל חברות הכנסת במשכן, למעט שתיים, הצטרפו כחותמות על ההצעה.

ההצעה, שמבוססת על הסדר קיים בחוק זכויות יוצרים משנת 2007, מבקשת לתת מענה לתופעה הנרחבת של הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה. על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2018, 84% מהתיקים שעסקו בהפצת תוכן אינטימי ללא הסכמה נסגרו, כש-71% מהם בשל עילת "עבריין לא נודע".

חברו למאבק בהטרדות המיניות ברשת. ח"כ לזימי וח"כ שטרית,צילום: אורן בן חקון

חוצה מחנות פוליטיים

"הפצת תוכן אינטימי ללא הסכמה היא הטרדה מינית לכל דבר ועניין", אמרה ח"כ לזימי. "הצעת החוק הזו משנה את כללי המשחק: היא תחשוף את מי שמסתתרים מאחורי מסך האנונימיות, תעצור את שרשרת ההפצה ותאפשר לנפגעות למצות את הדין עם התוקפים שלהן".

ח"כ שטרית הוסיפה כי "כשזה נוגע לנפגעי תקיפה מינית, מכל סוג שהוא - אין קואליציה ואופוזיציה". החוק, שהוכן בשיתוף הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר של האוניברסיטה העברית, יאפשר לבית המשפט לדרוש מידע מהרשתות החברתיות אודות זהות המטרידים.

י', אישה שתמונותיה האינטימיות הופצו ברשת ללא ידיעתה, שיתפה: "כשגיליתי שתמונות אינטימיות שלי הופצו ברשת, העולם שלי קרס. הרגשתי חשופה, פגועה, ולגמרי לבד. עכשיו, בזכות הצעת החוק, אני מרגישה שיש אור בקצה המנהרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר