"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

באיחור של שבוע: שר הביטחון כ"ץ יציג את עקרונות חוק הגיוס בכנסת

השר צפוי להציג את העקרונות שנועדו להגדיל את מספר המשרתים מקרב בני הישיבות • השר גולדקנופף: "צעד ראשון בדרך הנכונה"

,עודכן
0השמעה
שר הביטחון ישראל כ"ץ. צילום: אורן בן חקון

שר הביטחון ישראל כ"ץ צפוי להציג ביום שלישי הקרוב את עקרונות חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, וזאת לאחר הלחץ מהסיעות החרדיות על ראש הממשלה נתניהו, להצגת טיוטה ראשונה בנושא.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטייין,צילום: אורן בן-חקון

על פי הודעת שר הביטחון, הוא צפוי להציג עקרונות שנועדו להגדיל את מספר המשרתים מקרב בני הישיבות לצד הסדרת מעמדם של לומדי התורה.

גורם בכיר המעורה בהליכי חקיקת חוק הגיוס אומר כי השלמתו לא צפויה לקרות בשבועות הקרובים. הבכיר ציין כי שר הביטחון כ"ץ אכן קידם במעט את המצב והשיג הסכמות בכמה היבטים. ואולם, ישנם עדיין פערים בין הצדדים בנושאים מהותיים וקשה לראות שניתן יהיה להתגבר עליהם בקרוב. בנוסף, עמדת צה"ל שכעת אומר כי הוא מסוגל לקלוט את כלל החיילים החרדים בעוד שלוש שנים, יוצרת בעיה פוליטית לצדדים.

ראש הממשלה ושר הביטחון אמרו מספר פעמים כי היקף גיוס החרדים יהיה בהתאם ליכולות הגיוס של צה"ל. מרגע שהצבא אומר כי ביכולתו לגייס את כולם, הדבר יוצר התנגשות עם ההנהגה החרדית שלא שמתנגדת לכך בנחרצות. לאור הדברים האלה, בכיר במערכת הפוליטית מעריך כי ההצבעות על חוק תקציב המדינה, שעתיד הקואליציה תלוי באישורו, יגיעו למליאת הכנסת לפני סיום העבודה על חוק הגיוס.

כזכור, נתניהו התחייב לקדם חקיקה הנוגעת לגיוס חרדים או לחלופין לפטור מגיוס, אך תהליך הדיונים בנושא נתקל בקשיים בשל מחלוקות משמעותיות, בעיקר סביב נושא הסנקציות האישיות והיעדים שנקבעו למספר המתגייסים בכל מחזור.

רה"מ נתניהו והשר גולדקנופף (ארכיון).,צילום: רויטרס

צה"ל הודיע לבג"ץ שהוא יכול בשנה הקרובה עד יולי 2025 לגייס 4800 חרדים, מיולי 2025 עד 2026 5,700, כך שמדובר עליה של 20%. מיולי 2026 צה"ל יוכל לגייס את כל השנתון החרדי ללא מגבלות. היעדים הללו שהציג צה"ל, הלחיצו את החרדים, במקביל, חבר הכנסת אדלשטיין, לצד נוספים בליכוד ובציונות הדתית, דורשים יעדי גיוס גבוהים בחוק בדומה למה שצהל הציג שהוא יכול לקלוט. זה יוצר קושי מול החרדים שמעוניינים ביעדים נמוכים וסנקציות נמוכות.

הפגנת הפלג הירושלמי נגד חוק הגיוס בבני ברק.,צילום: יוסי זליגר

לשכת יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף: "הודעת שר הבטחון ישראל כ"ץ על הצגת עקרונות החוק בשבוע הבא בוועדת חו"ב היא צעד ראשון בדרך הנכונה, לכשתוצג הטיוטה נביא אותה בפני מועצת גדולי התורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר