"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נתניהו פנה ליועמ"שית: להסיר את צו איסור הפרסום בפרשת ההדלפה הביטחונית
הפרשה החמורה נחקרת בשב"כ: חשד להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון "בילד" הגרמני במטרה לפגוע במערכת הביטחון • החשד לכאורה: ניסיון מלשכת רה"מ לסכל עסקת חטופים
רה"מ נתניהו והיועמ"שית בהרב-מיארה. צילום: אוהד צויגנברג וגדעון מרקוביץ

נתניהו פנה ליועמ"שית: להסיר את צו איסור הפרסום בפרשת ההדלפה הביטחונית

הפרשה החמורה נחקרת בשב"כ: חשד להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון "בילד" הגרמני במטרה לפגוע במערכת הביטחון • החשד לכאורה: ניסיון מלשכת רה"מ לסכל עסקת חטופים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה להצטרף לעתירה להסרת צו איסור הפרסום בפרשה המכונה בתקשורת "פרשייה ביטחונית חמורה".

על פי החשד, מדובר באחת הפרשיות הביטחוניות החמורות שידעה ישראל, הכוללת הדלפת מסמכים מסווגים לתקשורת הזרה. הפרשה, הנחקרת על ידי שב"כ, החלה בעקבות הדלפת מסמך מסווג ליומון הגרמני "בילד", ובו הנחיות לכאורה של הנהגת חמאס בנוגע לניהול המשא ומתן על החטופים.

העצור (מטושטש משמאל) בישיבת ממשלה,צילום: ללא קרדיט

על פי הערכות, להדלפה היו שתי מטרות עיקריות: להציג את צמרת צה"ל ומערכת הביטחון כמי שממדרת את נתניהו ואנשיו ממידע, וליצור רושם שלחמאס אין עניין בעסקה. מהפרשה עולה חשד כי לשכת ראש הממשלה פעלה לסכל עסקת חטופים בניגוד למטרות המלחמה.

החקירה חשפה חשדות לדרכי פעולה פסולות בלשכת ראש הממשלה, חלקן אף נחשדות כפליליות, כולל אפשרות למעורבות של בכירים שטרם נחקרו בפרשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו