"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית נגד שינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה: "מהלך לא חוקי שהופך את השירות הציבורי לפוליטי"

נתניהו מבקש לבחור את נציב שירות המדינה הבא ללא ועדת איתור, זאת בניגוד לדעת היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה • עקב חילוקי הדעות תוארך כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים

,עודכן
0השמעה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. צילום: יהודה בן יתח

היועמ"שית פרסמה בצהריים את תגובתהלעתירות למתן צו בינייםשהגישו מכון "ברנדייס" ומרכז "מנור" נגד החלטת הממשלה לקבל את הצעתו של רה"מ, בנימין נתניהו, המאפשרת לו לבחור את נציב שירות המדינה הבא ללא ועדת איתור.

לדברי היומ"שית, "הובהר כי החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".

בהרב-מיארה התריעה כי קיימת מניעה לקדם את הצעתו של נתניהו, כיוון שלטענתה ההצעה לשנות את אופן מינוי נציב שירות המדינה מהווה "פגם תהליכי חמור. היא ציינה כי ההצעה לא הוצגה על ידי גורם משפטי או מקצועי, מה שעשוי להוביל לקבלת החלטות שרירותיות.

נציב שרות המדינה הנוכחי, דניאל הרשקוביץ (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

עוד נודע כי הממשלה תאשר ביום ראשון הקרוב את הארכת כהונתו של נציב שירות המדינה פרופ'דניאל הרשקוביץבשלושה חודשים נוספים.

ממזכיר הממשלה נמסר בתגובה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה מבקשת לחרוג מחוק מפורש שקבע שהממשלה תמנה את נציב שירות המדינה ללא מכרז. עמדת היועמ"שית גם סותרת פסק דין מפורש של בג"ץ, שקבע כבר לפני 13 שנה, בהרכב שכלל את השופט עמית היושב גם בהרכב הנוכחי, כדלקמן: "אין לומר כי מה שסביר עבור מינוי רמטכ"ל או מפכ"ל, אינו סביר עבור מינוי נציב שירות המדינה". נציב שירות המדינה מעולם לא מונה בדרך של ועדת איתור - כעמדת היועצת, אך מונה פעמים רבות ללא כל ועדה. הצעת הממשלה למנות נציב לאחר בחינה של הוועדה המיעצת בראשות השופט (בדימוס) גרוניס, כפי שמתמנה רמטכ"ל או מפכ"ל, מקיימת את פסיקת בג"ץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר