"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עשרות נבחרי ציבור לשעבר הגישו עתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר

מכון זולת יחד עם 84 נבחרי ציבור לשעבר, וביניהם יו״ר כנסת לשעבר, שרים ושרות חברי וחברות כנסת לשעבר, פנו לבג"ץ • לטענת העותרים, הממשלה לא מקיימת את חוות הדעת של היועמ"שית

,עודכן
0השמעה
הרס בקיבוץ בארי. צילום: יוסי זליגר

באמצעות עורכת הדין, דפנה הולץ לכנר, הוגשה היום (שני) עתירה המרחיבה את העתירות שכבר הוגשו להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואת הסעדים המבוקשים. את העתירה הגישו מכון זולת יחד עם 84 נבחרי ציבור לשעבר, וביניהם יו״ר כנסת לשעבר, שרים ושרות חברי וחברות כנסת לשעבר.

בעתירה קובעים העותרים כי ״הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית דרושה בדחיפות, בראש ובראשונה, לשם הפקת הלקחים המתחייבים למניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד וכן לצורך השבת האמון של הציבור בכל אחת ממערכות ורשויות השלטון ולשם תחילתו של הריפוי והשיקום ההכרחיים לחברה בישראל.

מחבל בשער קיבוץ עלומים בשבעה באוקטובר,צילום: רויטרס

בעתירה מפורטות עובדות רבות הנוגעות לאירועי שבעה באוקטובר וזאת, בין היתר, ״לשם הבנת הסכנה הרבה הטמונה בהמשך הימנעות הממשלה מקבלת החלטה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, לעצם היכולת להגיע לחקר האמת בכל הנוגע לאירועי שבעה באוקטובר.

"זאת בשים לב להיקף העצום של הראיות, העדים והממצאים הנדרשים לחקירה, אשר כל יום נוסף שחולף, המתווסף לתשעת החודשים שחלפו זה מכבר, מגביר את הקושי של העדים לזכור את כל אחד מהאירועים, עליהם יידרשו להעיד, כהוויתם, וכן את הקושי באיסוף אינספור הראיות והממצאים הדרושים לחקירה. בנוסף, הזמן החולף עשוי לסייע לכל גורם העלול בעתיד להימצא אחראי ואשם לקרות האירועים, או לחלקם, על ידי ועדת חקירה ממלכתית, לנסות לטשטש ולהעלים ראיות וממצאים הדרושים לחקירה".

עוד נכתב בעתירה כי הדבר דרוש "לשם הסקת המסקנה המשפטית המבוקשת בעתירה, לפיה לפנינו המקרה החריג והנדיר ביותר, כמוהו לא היה (ונקווה כי לא יהיה), באופן שעל פי הפסיקה מחייב את הממשלה להפעיל סמכותה ולהורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן מקנה לבית משפט נכבד זה את הסמכות להתערב ולהורות לממשלה לעשות כן בדחיפות, ככל שהיא אינה עושה כן באופן מידי, כמבוקש בעתירה".

שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי.,צילום: אייל מרגולין/ג'יני

לעתירה צורפו תצהירים של שרים לשעבר שהיו מעורבים בהקמת ועדות חקירה ממלכתיות בעבר, שמשמשים ״כסמן למבחן הסבירות ובכך לסייע לבית משפט נכבד זה בהכרעתו השיפוטית בשאלה נשוא העתירה דנן, והיא - האם במקרה שלפנינו החלטת הממשלה, להימנע במשך למעלה מתשעה חודשים מלהחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית (ולא כל שכן מלהעלות לדיון את עצם הצורך בכך), הינה החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני".

העותרים מצביעים על כך שהממשלה והעומד בראשה, פועלים שלא בהתאם לחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה מיום 6.6.24, בה קבעה כי "אין לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה, ויש להקימה בהקדם", ועל כן החלטתם להימנע מקבלת החלטה בדבר הקמת הועדה הינה החלטה המנוגדת לדין, באופן המחייב את בית המשפט העליון להתערב ולהורות להם לעשות כן.

ההרס בדרום בשבעה באוקטובר,צילום: זיו קורן

עו״ד דפנה הולץ לכנר: "מקבלי ההחלטות מחויבים לפעול לטובת האינטרס הציבורי בלבד, והם אינם רשאים לשקול שיקולים אישיים בבואם להחליט בשאלה האם נדרשת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. לפני כחודש וחצי הבהירה היועצת המשפטית לממשלה לנתניהו כי ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת האירועים הקשים, בשים לב להיקפם ולמידת חשיבותם הלאומית, והדגישה כי הדבר נחוץ בדחיפות ועל כן אין לעכב את קבלת ההחלטה בנושא.

"הודעת נתניהו אתמול כי 'הוועדה תקום בסוף המלחמה', אינה יכולה לעמוד, שכן היא מעלה חשש כבד לניגוד עניינים ולשקילת שיקולים זרים של מקבלי ההחלטות בכל הנוגע להמשך המלחמה, בשל חששם ממסקנות הוועדה, באופן העלול לסכן את כלל הציבור בישראל ואת חיילי צה"ל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר