חיי רבים על הכף - והשיח הרדוד עוסק ב"שיקולים הפוליטיים" של נתניהו

אחת מתופעות הלוואי שעליהן מעידים צרכני החדשות בישראל היא הרצון העז לדפוק את הראש בקיר. בדרך כלל אלו הדעות המוטות המוצגות על המסך שגורמות לעיוות המציאות, אך הן מסתירות את התופעה הקשה מכולן - רדידות השיח והדיון הענייני.

מדינת ישראל עומדת לפני רגע היסטורי שלא היה כמותו בהיסטוריית העם היהודי, וספק אם היה מקרה דומה בעולם כולו. על הכף מונחתעסקה על חייהם של 120 חטופים, בזמן שאלפי חיילים מסכנים את חייהם בשטח אויב, ועתידם של מאות אלפי תושבים בדרום ובצפון לוט בערפל. והדיון הישראלי על עסקה? הוא מסתכם ב'יש לו, או אין לו שיקולים פוליטיים', 'כן ביבי - לא ביבי'.

אז הנה כמה שאלות קשות שצריך כל אדם לשאול עצמו לפני שהוא מגבש את דעתו על העסקה:

צפון:ראשי מערכת הביטחון חושבים שהסכם בדרום יביא להפסקת האש בצפון בלי מלחמה. כלומר, נסראללה יואיל בטובו להפסיק את הלחימה וזהו? במידה שיגיעו להסדר - במה הוא שונה מההסדר הקודם? מי ערבשחיזבאללה יסיג את כוחותיומעבר לליטני? איך יימנעו מ־20 שנות "טפטופי" ירי על יישובי הצפון? האםתושבי הצפון יסכימו לחזורבלי שבוצע שינוי משמעותי ולהסתמך על החלטה של נסראללה להפוגה?

צפון הרצועה:האם במסגרת עסקה צה"ליפנה את מסדרון נצרים? איך דואגים שבין מיליון העזתים שיחזרו אין מחבלים ואמצעי לחימה שיאיימו על יישובים ישראליים? איך נפעל נגד מחבלים שנטמעים באוכלוסייה אזרחית? במידה שחמאס יפר את העסקה וצה"ל יצטרך לכבוש מחדש את הציר כשהאזור ישרוץ מחבלים וימולכד - כמה חיילים עלולים להיהרג? האם המחיר נלקח בחשבון?

ציר פילדלפי:לא נכלל בהתחייבות לביידן מ־27 במאי. האם הוא חלק מהעסקה? מה המשמעות שליציאת צה"ל מהציר וחידוש הכנסת אמל"חויכולת השיקום של חמאס? האם אפשר (שוב), לסמוך על גדרות ושוטרים מצריים שכבר נכשלו בעבר?

זמן תפוגה:כל איש שיווק יודע שמבצע תוחמים בזמן. רוצה עסקה טובה? יש לך שבוע להסכים. מה מונע מסינוואר להמשיך להחזיק בחטופים, ורק כשירגיש מאוים הוא יגיד: עצור, עכשיו אני רוצה עסקה?

חטופים:המספרים שהוצגו רשמית מדברים על החזרת 33 חטופים בתוך 42 יום. מדוע אין דרישה לדעת בוודאות כמה חיים וכמה מתים? מה הסעיף בהסכם שימנע מסינוואר להרוג את החטופיםולהחזיר גופות (ולהאשים את ישראל)?

הפסקת המלחמה:אם שואלים את רה"מ וראשי מערכת הביטחון - אין כוונה להפסיק את המלחמה. אם כך, אחרי נתינת קלפי מיקוח כמו נסיגה מפילדלפי ונצרים וחזרת עזתים לצפון הרצועה, עם מה נסחור עבור 87 החטופים הנותרים? האם ויתור על קלפי המיקוח לא גוזר עליהם דין מוות?

או שאולי ישנה החלטה להפסיק את המלחמה. אם כן - למה לא להכריז כבר כעת על הפסקת המלחמה ולקבל את כל החטופים במיידי? האם הפסקת הלחימה כעת משמעותה ויתור על מטרת המלחמה - "מיטוט חמאס"? ומה יחשבו אויבינו על אי־עמידה ביעד? את העסקה הגורלית הזאת אי אפשר לנהל בסיסמאות ושלטי חוצות. חיי המוני ישראלים תלויים בזה.