"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

גלנט: "לא אחליף רמטכ"ל כל עוד זירת הצפון פתוחה"

שר הביטחון הסביר בשיחות סגורות מדוע לא נכון להחליף את רא"ל הרצי הלוי גם כעת, שמונה חודשים לאחר האסון, וציין: "אני בוטח בו וסומך עליו" • מקורות צבאיים: "פרישה של הרמטכ"ל כעת תגרור עזיבה של כל הבכירים שקשורים למחדל - ותזעזע את צה"ל" • לשכת גלנט: "לא מתייחסים לשיחות סגורות"

,עודכן
0השמעה
שר הביטחון, יואב גלנט, והרמטכ"ל, הרצוי הלוי. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

בשיחות סגורות, שתוכנן הגיע לישראל היום", אמר לאחרונה שר הביטחון יואב גלנט: "אני בוטח ברמטכ"ל וסומך עליו. אני לא מתכוון להחליף אותו כל עוד יש זירה פתוחה בצפון".

למעשה, גם שמונה חודשים לאחר 7 באוקטובר, נראה כי שר הביטחון סבור שעדיין אין מקום לחילופי תפקידים בצמרת מערכת הביטחון כל עוד המלחמה לא הסתיימה, וכאשר קיים עדיין סיכוי לא מבוטל שישראל תצא למערכה מול חיזבאללה בלבנון.

"גלנט ללוחמי ההגנה האווירית בגבול הצפון: ״נגיע לצומת קבלת החלטות עבורנו ועבור האויב - אם הוא יבחר ללכת למלחמה אנחנו נדע מה לעשות || שחר יורמן

דבריו של גלנט דרמטיים ועשויים לגרום לכך שבניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, הרמטכ"ל הרצי הלוי ימשיך להוביל את צה"ל עוד חודשים ארוכים ואפילו יותר מכך, אם תתפתח מערכה ארוכה בלבנון. זאת, כמובן, לצד העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו, השר גלנט ושאר הדרג המדיני כלל לא מעלים על השולחן את האופציה שהם יתפטרו עקב אחריותם למחדל שהוביל לאסון.

על פי הדיווחים בכלי התקשורת, הרמטכ"ל הלוי סימן את סיום התחקירים הצה"ליים על אירועי 7 באוקטובר כמועד שבו יוכל לפרוש, וההערכה היתה סביב חודש ספטמבר.

סימן מועד פרישה, הרמטכ"ל הלוי בגבול הצפון (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

כעת, לקראת המעבר לשלב ג', מהלך שבישראל רואים בו סיום רשמי של הלחימה העצימה ברצועה, רבים מצפים שהרמטכ"ל רא"ל הלוי וראש השב"כ רונן בר יפרשו מתפקידם, בהמשך להצהרותיהם כי קיבלו אחריות למחדל. הלוי בהחלט יכול לפרוש ולבקש לסיים את תפקידו, אך נראה כי אם זה תלוי בגלנט - ולפי הציטוטים שאנו מפרסמים כאן - הוא עשוי לבקש מהרמטכ"ל להישאר כל עוד לא ברור לאן תתפתח המערכה בצפון.

מקורות צבאיים אמרו ל"ישראל היום" כי "אם הרמטכ"ל יפרוש עכשיו, לפני שברור מה קורה בצפון, זה יגרור פרישה של כל הבכירים תחתיו שהיו קשורים למחדל - ויזעזע את הצבא. צריך לנהל את זה בצורה מקצועית. צה"ל לא יכול לעבור טלטלה כשעוד יש אפשרות למלחמה כוללת בצפון".

מי ימנה את הרמטכ"ל?

הדיון באשר לעיתוי פרישת הרמטכ"ל הלוי וראש השב"כ בר מתקיים על רקע יחסים עכורים מאוד בין שרי הממשלה והעומד בראשה לבין ראשי מערכת הביטחון. האחרונים מדברים בהתנשאות אל השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ושרים נוספים, על רקע העובדה שאין להם ניסיון צבאי, ואילו השרים תוקפים בחריפות את בכירי הצבא.

יחסים עכורים בין הממשלה למערכת הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ בזמן המבצע לשחרור החטופים,צילום: תקשורת שב״כ

כך, לדוגמה, היה בישיבת הקבינט שאת הדברים מתוכה חשפנו ב"ישראל היום" ביום שישי האחרון, אשר בה אמר השר סמוטריץ' לרא"ל הלוי: "אל תטיף לנו על אחריות, אנחנו לא הלכנו לישון ב־6 באוקטובר", והלה הטיח בו בצעקה: "חזור בך", השר גלנט התייצב לצד הרמטכ"ל, רה"מ ביקש מסמוטריץ' להתנצל - וכך היה.

לפרישת הלוי ובר, כאמור, יש משמעות פוליטית. שרי הממשלה מהליכוד ומהציונות הדתית סבורים כי השניים היו צריכים להתפטר מזמן.

עם זאת, התפטרותם תוביל לכך שהציבור יתבע גם את התפטרות רה"מ והממשלה כולה. כלומר, הלחץ יעלה מעלה.

מנגד, באופוזיציה ובקרב מובילי המחאה חוששים שאם הרמטכ"ל וראש השב"כ יפרשו, הממשלה תישאר ותמנה במקומם את אנשי שלומה. דהיינו, מינויים פוליטיים. הדבר קשור יותר בראש השב"כ, שאותו ממנה רה"מ ויש לו קשר ישיר למרכיבים דמוקרטיים במדינה.

חוששים ממינויים פוליטיים, פגישת ראשי האופוזיציה,צילום: ללא קרדיט

באשר לרמטכ"ל, המועמד המוביל להחלפתו של רא"ל הלוי הוא מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר. במקרה כזה של פרישת הרמטכ"ל, נשאלת השאלה: האם בכלל יש לממשלה, שהיתה אחראית למחדל, מנדט ציבורי למנות את הרמטכ"ל הבא שישקם את הצבא?

מלשכת גלנט נמסר בתגובה: "לא מתייחסים לשיחות סגורות, ומֵצֵרים על הדלפות מהן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר