מי לאינטרס ציבורי ומי לנאמנות טוטלית: פארסת המינוי והעיתוי של הפרויקטור בצפון

הסיפור סביבמינוי הפרויקטור לצפוןמתמצת תכונות רעות, שצצות לא מעט בהתנהלות של לשכת נתניהו. לא צריך להיות ממתנגדי הממשלה כדי לסלוד מתהליך המינוי הזה. עוד לפני שנעסוק בכלל בפארסה סביב דמות הפרויקטור שנבחר, יש להלין על כך שלקח כמעט תשעה חודשים לבחור אדם שיתכלל את כל נושא הסיוע לצפון.

עד לא מכבר בכלל לא היתה תוכנית ממשלתית לתושבי הגליל, בדומה למנהלת תקומה שהוקמה למפוני הדרום. "תגידו מזל טוב! אחרי תשעה ירחי לידה נולד פרויקטור לצפון!" סיכם זאת בציניות המתבקשת גדעון סער.

אך, כאמור, התכנסנו לדון בפארסה האישית. עוד מינוי מקצועי טורפד משיקולים שלא ברור מה בינם לבין האינטרס הציבורי. מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, אדם שלא זוכה למחמאות מצד השרים, ראשי הרשויות והגורמים המקצועיים על עבודתו בתכלול הצד האזרחי של המלחמה, כבר הודיע לאבי כהן סקלי על כך שמונה - ואף בירך אותו על כך. סקלי, איש מקצוע בעל ניסיון של כמה שנים כמנכ"ל משרדי ממשלה, מכיר את הפקידות ויודע איך לממש תקציב ולהפוך אותו משורה של מספרים לפעולות בשטח. אבל לסקלי אין הדבר הנוסף שדורשים במשפחת נתניהו - נאמנות טוטלית וקרבה לצלחת.

מאחורי הקלעים טוענים מקורות כי המקורבת לגברת נתניהו, אסנת מארק, התקשרה לראשי רשויות כדי לטרפד את המינוי. מארק מכחישה. השר האמון על הגליל יצחק וסרלאוף העז למתוח ביקורת על מינויים פוליטיים לתפקיד והצר על בלימת סקלי. אתמול הוא חטף על כך צעקות מנתניהו בישיבת הממשלה. כך יעשה לאיש שמעז למתוח ביקורת עניינית.

ומי מונה במקום סקלי? האלוף לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום. מה לו ולעבודת ממשלה, למימוש כספים ולקיצור הליכים ביורוקרטיים? ואם נניח כי הוא מתאים יותר לתפקיד, ההתנהלות שלפיה מודיעים לאדם על מינויו ולאחר מכן מבטלים את ההחלטה בתוך זמן קצר, מהלך שלא היה עובר בשום חברה פרטית רצינית, מעידה על ליקויים ביכולת ניהול בסיסי של המשרד הכי חשוב במדינה - ובזמן הכי חשוב.