"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

"הגעה לתאריך בחירות מוסכם": הפתק שהעבירה גילה גמליאל לנתניהו

פתק עם רשימת דרישות הועבר על ידי השרה גמליאל לנתניהו בהצבעה על חוק הגיוס • הפתק מכיל 6 דרישות, ביטחוניות ופוליטיות • גורמים פוליטיים: "מדובר ביוזמת תיווך של גמליאל עם מפלגה מחוץ לקואליציה"

,עודכן
0השמעה
נתניהו וגמליאל. צילום: אורן בן חקון

זה קרה באמצע הלילה במליאת הכנסת. בזמן שכל הנואמים מהאופוזיציה צעקו נגד "חוק הגיוס" ובקואליציה עלו לדוכן להשיב, שרת המדע גילה גמליאל תועדה במצלמות ערוץ הכנסת מעבירה פתק לראש הממשלה נתניהו.

הפתק תועד במצלמות "ישראל היום", והוא מכיל רשימת דרישות שחלקן ביטחוניות וחלקן פוליטיות. על פי גורמים פוליטיים המעורים בפרטים, מדובר בניסיון תיווך של גמליאל למו"מ עם מפלגה מחוץ לקואליציה כדי שתיכנס לממשלה.

גלנט מצביע נגד החלת דין הרציפות על חוק הגיוס // אמיר אטינגר

כאמור, הפתק מכיל שישה סעיפים שנראים כמו רשימת דרישות ראשונית. ארבעת הסעיפים הראשונים עוסקים בנושאי ביטחון. בסעיף הראשון כתוב "קביעת אסטרטגיה להשלמת העצימות ברצועה", ונראה כי מדובר בקביעת תוכנית אסטרטגית למלחמה בעזה, ואולי אף ליום שאחרי - דבר שנתניהו טרם קיבל לגביו החלטה.

בסעיף השני נכתב: "חתירה להסכם חטופים"; בסעיף השלישי נכתב: "הגעה להסכם 1701" - כלומר הגעה להסכם עם חיזבאללה על בסיס החלטה 1701 של האו"ם מ-2006, הקובעת כי חיזבאללה ייצא מדרום לבנון. לפי המילה "הסכם" ניתן להעריך כי מדובר בהגעה לכך על ידי משא ומתן ולא מלחמה, אך יכול להיות שהכוונה היא גם להשגת ההסכם בדרך של עימות צבאי נרחב יותר. בסעיף הרביעי נכתב: "כניסה לשיח נורמליזציה עם סעודיה".

הפתק שהגישה גמליאל לנתניהו,צילום: אורן בן חקון

ועדה לחקירת המחדל

שני הסעיפים האחרונים עוסקים בפוליטיקה ומדברים על "הגעה לתאריך בחירות מוסכם", ועל הקמת ועדת חקירה "מוסכמת" למחדל טבח 7 באוקטובר. המונח "מוסכמת" ככל הנראה מכוון לנוסח סמכויות הוועדה וחבריה, שכן כידוע נתניהו לא רוצה כי מי שיעמוד בראש הוועדה יהיה שופט עליון בדימוס כמו אסתר חיות.

פנינו לשרה גמליאל עם תוכן הפתק, והיא סירבה להתייחס אליו ולשאלה מטעם מי העבירה אותו לנתניהו. גמליאל רק הדגישה כי לא מדובר בדרישות אישיות שלה. בתוך כך, בימים האחרונים יש תסיסה משמעותית במפלגת הליכוד, לאחר שכל הח"כים ברשימה, למעט השר גלנט, נהגו במשמעת קואליציונית ותמכו בהחלת דין רציפות על חוק הפטור מגיוס.

"חוק אמיתי שיגייס חרדים"

ביום שלישי הקרוב יובא החוק לדיונים בוועדת החוץ והביטחון בראשות יולי אדלשטיין, שחותר להכניס שינויים משמעותיים בחוק - בניגוד לרצון המפלגות החרדיות.

דיון בהחלת דין הרציפות לחוק הגיוס,צילום: אורן בן חקון

ח"כים בליכוד אמרו ל"ישראל היום": "לא יהיה חוק, או שיהיה חוק אמיתי שיגייס את החרדים". לדבריהם, ההצבעה הקודמת היתה טכנית, וכעת לא יתמכו בחוק שמקדמת הממשלה, אם לא יוכנסו בו שינויים משמעותיים. עם הח"כים שכועסים על קידום החוק ומתנגדים לו ניתן למנות את הח"כים סעדה, אילוז, דלל, ברקת, גוטליב והלוי. בין הח"כים המתנגדים לחוק ממפלגות אחרות בקואליציה: השר אופיר סופר, אוהד טל מהציונות הדתית ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר