אחריות מתבטאת במעשים: אפקט חליוה עוד יחצה את הש"ג בקריה

ברקע פרישתו מצה"ל של ראש אמ״ןאלוף אהרון חליוהעל רקע מחדלי שבעה באוקטובר, מהדהד הפתגם ״להצלחה אבות רבים והכישלון יתום״.בעוד המחדל של אותה שבת שחורה שילב בתוכו מחדליים צבאיים חמורים לצד קונספציות מדיניות והתעלמות הפוליטיקאים מאזהרות ראשי הצבא, הכישלון נותר יתום מאב. מהדרג המדיני.

כעת נשאלת השאלה: האם פרישת חליוה החלה את אפקט הדומינו, אשר ישליך לבסוף גם על רה"מ נתניהו והמערכת הפוליטית?

כבר מתחילת המלחמה בלטה בהיעדרה קבלת האחריות של ראש הממשלה, בעוד הרמטכ״ל, ראש אמ״ן וראש השב״כ קיבלו אחריות על המחדל במילים.

גם טרם האחריות המעשית, הציבור הישראלי לא שכח לנתניהו שלא אמר את המילים הברורות ״אני אחראי למחדל״. הוא מזכיר לו על כך בהפגנות והעיתונאים לא מפסיקים לשאול זאת את חברי הממשלה, שגם מודים כי נתניהו נושא באחריות כוללת לאירועי שמחת תורה. עד היום הוא וסביבתו סבורים שהכשל המרכזי הוא של הצבא שלא הזהיר מפני מלחמה מעזה, שלא העירו אותו באמצע הלילה, שלא משכו בדש חולצתו, בקיצור שלא. מבחינת רה״מ האחריות לא חצתה את הש"ג של הקריה.

פרישתו של חליוה לא תשפיע באופן ישיר על קבלת האחריות במערכת הפוליטית, אך היא עשויה להשפיע באופן עקיף.

חליוה הוא ראש וראשון ההולכים בדרג הצבאי הבכיר. פרישתו מסמנת את ההתחלה של קבלת אחריות מעשית בתוך הדרג הביטחוני. אחריו יגיע גם זמנם של ראש השב״כ והרמטכ״ל להניח את המפתחות.

אם הממשלה לא תתפזר עד אז מסיבות אחרות (חוק הגיוס וכו'), פרישתם של הרצי הלוי ורונן בר תהווה את אקורד הסיום של המלחמה ״העצימה״ בכלל הגזרות, ותגביר את הלגיטימציה להגברת הלחץ הציבורי לקיום בחירות וקבלת אחריות בקרב הפוליטיקאים, ובראשם שר הביטחון גלנט ורה"מ נתניהו.האופוזיציה תשלהב את הציבור על כך שלממשלה אין לגיטימציה למנות רמטכ״ל וראש שב״כ חדשים, וכאמור הדרישה לבחירות תלך ותתעצם.

אולם לבסוף גם נוכח אירועי פרישה וקבלת אחריות בצה״ל ובצל הלחץ הציבורי אשר עשוי לגבור, רה״מ יוכל להמשיך לכהן עם 64 המנדטים אשר מקיפים אותו ומכונים בשם ״גוש נתניהו״. אם הם ירגישו כי נכון להם פוליטית להמשיך ולא לקבל אחריות, הם יעשו זאת. גולדקנופף היטיב לסכם זאת: ״למי רע פה?״