אזהרת ראש אגף התקציבים: "חוק הגיוס המוצע גם יפגע בכלכלה וגם לא יעלה את שיעור החרדים בצה"ל"

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, שיגר היום (ראשון) מכתב אזהרה חריף לרה"מ נתניהו, לשר האוצר ולשר הביטחוןנגד מתווה הגיוסשמופיע בטיוטת החלטת הממשלה הצפויה לעלות לאישור ביום שלישי בישיבת הממשלה,כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום".

לדברי גרדוס, המתווה המוצע הכולל העלאת גיל הפטור של תלמידי הישיבות לגיל 35 יגרום לנזק כפול: גם יפגע בכלכלה, וימנע מהחרדים להשתלב בשוק התעסוקה, וגם לא יעלה את שיעור שירות החרדים המתגייסים, כך שהנטל הביטחוני ימשיך להיות מוטל על האוכלוסייה המשרתת והעובדת ולא יפחית את הנטל הכלכלי הגדול שיגרם להם מהארכת שירות הסדיר והארכת שירות המילואים.

"שימוש במתווה זה, או דומה לו, מהווה שחזור של טעויות העבר, המביאות לכך שהמשק והחברה בישראל משלמים מחיר כבד ומכופל: בהיבט הביטחוני, נתוני הגיוס של הציבור החרדי אינם עולים על אלפים בודדים בשנה ובפועל ייתן פטור לרובם המוחלט. בהיבט הכלכלי, ההתניה בין אי-גיוס גברים חרדים לבין אי-השתלבותם בשוק העבודה הביאה ליצירת דפוסי תעסוקה המייצרים נזקים ארוכי טווח לכלל המשק", כותב גרדוס.

עוד הוא הוסיף: "קביעת גיל פטור, ובפרט גיל פטור גבוה העומד על 35 שנים, כפי שנשקל בהצעה הנוכחית, צפוי להביא להשפעות שליליות בהיקפים משמעותיים, וליצירת נזק ארוך טווח למשק הישראלי".

ניתן היה לקצר שירות בשבעה חודשים

באגף התקציבים מציינים נתונים חסרי תקדים בעניין המתווה וההשפעות על הכלכלה. כך טוענים שם כי אם גיל הפטור יעלה לגיל 35, הרי ש"בעתיד הקרוב מדינת ישראל תאסור בחקיקה על כ-150 אלף גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה. לשם המחשה, סך היקף הגברים החרדים המועסקים כיום הוא 110 אלף איש".

עוד נכתב במסמך האזהרה, כי ההשלכות להורדת הנטל הביטחוני, אם החרדים יגויסו, צפויות להיות דרמטית ולהפחית גם את ההשפעות הכלכליות על האוכלוסייה שכן משרתת.

לפי נתוני אגף התקציבים, אם האוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד "תורתו אומנותו" היתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכשבעה חודשים לכולם. לחילופין, אם אוכלוסייה זו הייתה מתגייסת לשירות החובה בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות מופנים לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%. כך, למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כחמישה ימים בלבד.

לסיכום, מציע ראש אגף התקציבים כי יש לנתק בין חובת השירות הצבאי לבין הגבלה על כניסה לשוק התעסוקה שכן כאמור מדובר בהפסד כפול כך שיש לבטל בכלל את המושג גיל הפטור אשר מחייב חרדים להישאר בישיבה כדי לא להתגייס.

גרדוס מציע גם כי תיקבע מכסת לומדי תורה שיקבלו פטור מלא ואילו השאר יתגייסו במסגרת מנגנון שירות צבאי, תוך מתן דגש לכך שהצורך הוא גיוס למערך הלוחם (שכן גיוס למסלולים אחרים לא יפחית את הנטל על שאר האוכלוסייה). אגף התקציבים גם ממליץ עלהטלת סנקציות כלכליותעל מי שיבחרו לא להתגייס.