"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סערת חוק הגיוס: הלחץ הציבורי דוחק בחרדים להסכים לסנקציות כלכליות

בטיוטות שהוחלפו נכנס הניסוח המרוכך "תמריצים שליליים" • לדברי גורמים המעורבים בניסוח החוק, מדובר בצעדים "מרחיקי לכת" • ההחלטה המתגבשת תחייב כי שיעורי הגיוס לצבא או לשירות לאומי יעלו משמעותית

,עודכן
0השמעה
הפגנות החרדים נגד חוק הגיוס (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ'

במשך שנים ארוכות, כמעט בכל ועדה שמונתה לטפל בסוגיית גיוס החרדים ולנסח חוק גיוס, התנגדו החרדים לכל סוג של סנקציות כלכליות.

סעיפים שונים של סנקציות כלכליות היו סדין אדום עבור הנציגים החרדים. כעת, בגלל הלחץ הציבורי והלחץ לחוקק חוק גיוס, ל"ישראל היום" נודע כי ישנה הסכמה בקרב הגורמים שמנסחים את החוק להכנסת סעיפים הכוללים סנקציות שכאלה.

הפגנת חרדים מהפלג הירושלמי על רקע חוק הגיוס,צילום: פלאש90

בטיוטות המנוסחות בין הצדדים נכנס סעיף תחת הכותרת "תמריצים שליליים". כלומר, לא רק הטבות למי שיתגייסו, אלא סנקציות כלכליות במקרים של אי-גיוס. יצוין כי יש חשיבות רבה לפרטי-הפרטים של אותם "תמריצים שליליים". אם ידובר, למשל, בסנקציות על תקציב הישיבות - קל מאד יהיה לנציגים החרדים לעקוף אותן על ידי הגדלת תקציב הישיבות.

לדברי גורמים המעורבים בניסוח החוק, מדובר בתמריצים שליליים מרחיקי לכת שלא היו עד היום, וזוכים להסכמת החרדים.

קשיים במו"מ

נוסף על כך, בהחלטה המתגבשת צפויים נציגי החרדים להתחייב כי שיעורי גיוס החרדים בשירות צבאי או לאומי יעלו בצורה משמעותית לאורך שנים, אך לא ינקבו במספרים ספציפיים.

בתוך כך, המו"מ בין גוש נתניהו למחנה הממלכתי בעניין הגיוס נמשך. אתמול (רביעי), התקיימה בכנסת פגישה בין השר חילי טרופר לשר לשעבר אריאל אטיאס, שמנהל את הנושא מטעם ש"ס. עדיין אין התקדמות משמעותית, וסלע המחלוקת הוא שבמפלגה של גנץ מתעקשים על עקרונות החוק שלהם, שלפיו תהיה מנהלת שתמיין את הצעירים החרדים לשירות לאומי או צבאי, ורק מכסה מסוימת תישאר ללמוד בישיבות.

הפגנה נגד הגיוס, בירושלים.,צילום: אורן בן חקון

החרדים לא מוכנים למכסת לומדים בישיבות, ורוצים שלכל בחור חרדי תהיה זכות הבחירה ללמוד בישיבה, ושההחלטה לא תהיה בידי מנהלת או צה"ל. החרדים מוכנים להתגמש בכך שמי שאינם לומדים בישיבה יתגייסו או ישרתו בשירות לאומי בתנאים מסוימים.

הפגישה של אטיאס וטרופר היא המשך לפגישה נרחבת שהתקיימה ביום שני בערב אצל שר הביטחון גלנט בהשתתפות בני גנץ, אריה דרעי, אטיאס, גדי איזנקוט וטרופר. הפגישה נערכה לאחר שגנץ סירב להגיע לפגישה בשבוע שעבר אצל נתניהו בטענה כי היא "לא עניינית". בממשלה עושים מאמצים לנסות להגיע להסכמה עם המחנה הממלכתי.

שר הביטחון יואב גלנט. הפתיע את נתניהו,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ניתן היה לחשוב כי הצהרת גלנט על כך שהוא לא יגיש חוק גיוס ללא הסכמת גנץ עסקה רק בחוק או ששר הביטחון יסכים להבליג אם ראש הממשלה ייקח על עצמו להגיש חוק גיוס מטעם משרד רה"מ, אולם נתניהו הופתע בימים האחרונים מכך ששר הביטחון גלנט עומד על כך שגם להחלטת ממשלה שתוגש מטעם משרד רה"מ נדרשת מבחינתו הסכמת המחנה הממלכתי.

בג"ץ דורש תשובות מהמדינה בעניין גיוס החרדים עד 27 במארס. החלטת הממשלה נועדה לאפשר גשר משפטי להמשיך לא לגייס חרדים עד יולי, אך בד בבד להציג עקרונות לחקיקה של חוק גיוס כדי להשיג מבג"ץ זמן נוסף.

היועמ"שית הודיעה לממשלה כי בשל העובדה שאין הסדר חוקי לפטור מגיוס חרדים, היא תוכל להגן על הממשלה בפני בג"ץ בניסיון למנוע כפייה משפטית להליכי גיוס מיידיים, רק אם תהיה החלטת ממשלה חדשה שתאריך את זו שתוקפה צפוי לפוג בסוף מארס. היועמ"שית הודיעה גם כי החלטת ממשלה מסוג זה שמגובשת צפויה לאפשר המשך מימון הישיבות החרדיות לעוד כמה חודשים, עד שיגובש הסדר חוקי מלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר